בעקבות מלחמת יום הכיפורים, אשר ה"קונספציה" הביאה אותה לסף כשלון, הפסד צבאי אשר תוצאותיו לא ניתנות כלל לתיאור, הבינו בקהיליית המודיעין כי חייבת להיות רב-גוניות בחשיבה וניתוח מודיעיני.
מויקיפדיה: חטיבת המחקר פועלת בשיתוף פעולה עם גופי המחקר של יחידות מודיעין אחרות בצה"ל: מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, להק מודיעין בחיל האוויר, מספן מודיעין בחיל הים וכן עם גופי המחקר של המוסד והשב"כ. אף-על-פי שגופי מחקר אלו נותנים גם מענה מסוים לצורך ב"פלורליזם מחקרי", ביצוע מחקר והערכה עצמאי על-ידי גופים אחרים בקהילה במקביל לחטיבת המחקר, עליו המליצה ועדת אגרנט.
חטיבת המחקר הנחשבת לגדולה ולמבוסס שבין גופי המחקר בקהילה, ולרשותה כוח אדם זמין מקרב משרתי החובה בצה"ל. הערכות החטיבה נתונות לבחינתה של מחלקת הבקרה, מחלקה באמ"ן שתפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית ה"איפכא מסתברא" (מארמית: ההיפך מסתבר).
כלומר, כבר בעקבות מלחמת יום הכיפורים לפני 36 שנים, הלקח העיקרי היה הטלת ספק בכל מה שנראה ברור, וספק גדול במיוחד כאשר הברור לא נסמך כלל על עובדות. האם לקח זה נלמד ומיושם? מבחן התוצאה אומר שלא!
ולעניין האחריות. אחריות משמעותה נשיאה בנטל הכישלון, מתשלום נזק ועד נשיאה בעונש. ללא תוצאה פיזית אין אחריות אלא מילה סתמית שנועדה רק לטשטש את דעת הציבור.
ראש הממשלה רבין, כשנתגלתה ב-1977 פרשת החשבון של אישתו בבנק זר בניגוד לחוק, התפטר מתפקיד מועמד מפלגת העבודה לתפקיד ראש הממשלה.
כשהתרסק מטוס בשדה התעופה בטוקיו התפטר שר התחבורה היפני (ועד לפני שנים לא רבות אף היה נוהג של חרקירי).
בישראל, כשפוליטיקאי אומר אני נושא באחריות, אין לזה כל משמעות.
