כיצד העיז נתניהו לצאת לחופשה?

יצא לי לקרוא את מכתבו של צבי שליט, סבו של גלעד, מכתב מזעזע בעוצמת זעקתו לצדק, בזמן שאתה בילית בחופשה בחיק משפחתך, שאיש לא חסר בה, ולא הרבה ימים לאחר מסיבת יום ההולדת לבנך. ואז חשבתי לעצמי. לו אני רוה"מ, האם הייתי מעיזה לחגוג את יום הולדתו של בני? האם הייתי מעיזה לצאת לחופשה משפחתית כאשר ישנה משפחה אחת מנתיני, אשר מבלה את ימיה ולילותיה בטרוף חושים, באהל מחאה בחום נוראי וביאוש כה גדול? אמרתי לעצמי שלא. לא הייתי חוגגת, לא את יום ההולדת (ובני היה מבין ואף גאה בי) ולא את החופשה (שבעלי היה מעריך את הזדהותי עם משפחה אחת בארץ, והיה מוותר על החופשה). אבל, זו אני, מר נתניהו. זו אני השוכנת בתוך עמי שלא הרקעתי שחקים אל מרומי מגדל השן, שם מאבדים את הפרופורציות ואת הראייה המרחבית. בטח שאת הראייה כלפי מטה אל תהום ההמון הסוער. ואני אומרת לך. בלי להכנס לשיקולים, של נושא גלעד שליט, שאני הייתי מצפה ממנהיג אמיתי של עמו, לצאת לתקשורת ולומר בבהירות: מזל טוב, בני היקר ליום הולדתך, אבל לא נוכל לחגוג את יום הולדתך כל עוד גלעד אינו יכול לחגוג עם הוריו. ולצאת לתקשורת ולומר: אני מותר על בילוי חופשה עד שגם משפחת שליט תוכל לצאת לחופשה שלה. כך מצטייר בעיני מנהיג אמיתי. ואין לזה קשר לגבי ניהול המשא-ומתן לשחרורו של גלעד. (על זה אכתוב לך בנפרד ורק לעיניך שלך). אביבה שליט הזמינה את נשות השרים וחברות הכנסת ליום הולדתו של גלעד. אני מצפה מהן, בלי שום קשר לדיעות בעליהן, אלא רק מהיותן אמהות - לבוא ולכבד את אביבה ולהשתתף ולו לרגע קט, ביסוריה. יום הולדתו של גלעד יחול ביום שבת הקרובה, ה28.08.10. גלעד, אני, שמעולם לא התפללתי, נושאת תפילה יום יום, כבר שנתיים ימים לחזרתך הבייתה אל זרועותיהם של בני משפחתך ושל המוני בני ישראל המייחלים לשובך. יום הולדת לך - בן-ישראל.