אין ברירה!

יש מכרסמים בתוכנו והם נבלים ברשות החוק. חברה מתוקנת יודעת שיש מעשים שלא ייעשו גם אם החוק מתיר אותם. חייבת להיות לכל אחת ואחד מאיתנו אחריות כלפי הזולת בלי הבדל דת או לאום, גזע ומין. אסור להתנער מן האחריות המכורסמת הזאת. צריך לפטור אותה מהמכרסמים המאיימים עליה לכלותה. אבל איך? אי-אפשר להגיש נגדם גליונות אישום. לא ניתן להגביל את רעתם של מכרסמים בלתי אם עברו על החוק, והם אינם עוברים. ולא מראים סימן שהם מתכוונים לעבור על איסור מפורש בחוק. מה עושים? איך מדבירים מגיפה שכזאת? קראתי לארבעה מיועציי החכמים וכולם היו תמימי דעים, אין דעה ואין עצה ואין תבונה. אבל חברת-חיים חייבת להגן על הפרטים שבה, קל וחומר כשפוגעים בכללה. היא מאשפזת את חוליה וכולאת את עברייניה ויוצרת בידול פיזי מהם. היא מחנכת את ילדיה ובוגריה לשמור על תקינות החברה. יש אינסוף זכויות וחובות אינסוף ובכל זאת אין לחברה זכות להדביר את מכרסמיה, גם אם האיום הקיומי ממשי. הפיתרון אפוא אינו בנמצא משום שאינו קיים. אבל המגיפה מגיפה! ואם אין פיתרון בנמצא, נחקור ונחפש במרחבי הלא נמצא. לא צריך להרחיק לכת היסטורית בשביל לגלות פיתרון ישן נושן ומשובב נפש - גלות. יחוקק "חוק המכרסמים" ובעקבותיו כל המדינה תפרח ותשגה, ההרים יטיפו עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה. מעתה, כל מי שנתפס מכרסם בחברה - יש סעיף בחוק ויש מענה ראוי. גלות. שום זכות מזכויותיהם של המכרסמים לא תיפגע מלבד הזכות שהייתה פעם מותרת ועכשיו היא אסורה. אסור לכרסם. כל גולֶה יוכל לבטל את גזירת גלותו אם רק יצהיר בהתחייבות שלא לכרסם להבא. הפרת ההתחייבות תגרור מאסר בכלא ומשם חזרה לגלות. כל שצריך עכשיו הוא להגדיר מהו "מכרסם". העונים להגדרה יוכרזו "מכרסמים" ויישלחו אחר כבוד אל הגלות הנחמדה. איפה תוקם "גלות המכרסמים"? גם על זה חשבתי - מכתש רמון הגדול לרגלי העיירה מצפה רימון. נוף קדומים פראי עוצר נשימה, פלא הבריאה. המדינה תקים תשתיות שעליהן יבנו בתים וגנים, מים רבים יוזרמו והגלות תחובר לחשמל. אמצעי התקשורת כולם יהיו פתוחים לשירות הגלות, אבל היא תנותק מכל אפשרות של קשר ממנה אל העולם שמחוץ לגלות. כל גולה יקבל יחידת דיור יפה, מצויידת בכל הנחוץ לחיי שפע. במרחבים הציבוריים המטופחים יוכל למצוא פארקים ירוקים לשלוות נפשו, בריכות שחייה, בתי קפה ועינוגים, מסעדות ומועדוני לילה, תיאטראות לרוב עם קירקסים, גלריות לאמנות, רדיו, טלוויזיה ועיתונות מקומית. הכל בחינם. הגולֶה יהיה פטור מכל תשלום. ישרתו אותו ויפנקו אותו יום ולילה. המדינה תממן הכל ובנדיבות. אזרחי ישראל ישמחו לשלם את המס הזה במועדו. שערו בנפשכם מצב בו אין מכרסמים יותר בחברה שלנו. נפלא! ולא הרעלנו אותם ולא עינינו אותם, נהפוך הוא, יצרנו בעבורם גן-עדן בעולם הזה עם תנאים נהדרים לכרסם בעצמם ככל שירצו.