קיץ, לימודים ומה שביניהם?

מה יותר קטלני - הקיץ או החזרה ללימודים? תלוי את מי שואלים. עבור כל אחד מאיתנו הקיץ קשור לחויות אחרות, עבור גרג הפלי היה הקיץ האחרון קיץ קטלני במיוחד. "קיץ קטלני" - הספר הרביעי בסדרת הספרים "יומנו של חנון" שנכתבה על-ידי ג'ף קיני - ראה אור בעברית וזו הזדמנות לסכם דרכו את הקיץ שמסתיים (לפחות עבור התלמידים) ביום רביעי (מחר) וגם לומר כמה מילים על חנונים. בתחילת הספר אנו מתוודעים למצבו של גרג, שהעדיף להישאר בבית, מתחת לשמיכה ולשחק בפלייסטיישן, אבל ברצוני ליידע אתכם שזהו מצבו של גרג אחרי כל רצף האירועים במהלך הקיץ, עליהם תוכלו לקרוא בהמשכו של הספר. השם "קיץ קטלני" מכוון לחופשה המשפחתית של משפחת הפלי שבוטלה, אבל נדמה כי עבור הנער הידוע גם בכינויו "החנון", הקיץ היה מלא בחוויות קטלניות - ביניהן ניתן לציין את האיסור להיכנס לקאנטרי קלאב; העונש "החינוכי" שקיבל מאימו - להצטרף למועדון קריאה; חופשה מתסכלת עם משפחתו של ראולי, חברו הטוב; ולסיום, כשניסה להירגע עם חוברת קומיקס נאלץ לגלות מודעת "חזרה לבית ספר", הפרושה על שני עמודי עיתון שלמים, שהזכירה לו את המקום שכמו כולם גם הוא אינו אוהב. נשמע מוזר ש"חנון" לא אוהב בית-ספר? זהו, שגרג הוא לא חנון מהסוג של אלו שרק לומדים, משננים חומר ומרכיבים משקפיים. ילדים מהסוג הזה ידועים גם בכינוי "google", משום שכל היום הם עסוקים בלמידה. אבל גרג הוא חנון מסוג אחר. מדובר בנער מתבגר, לא מקובל, שלא מצליח למצוא אהבה ושבריונים מציקים לו, אבל הגרוע מכל - כל דבר שנראה טוב בחייו, נהרס. למשל: הטורניר הארצי בפלייסטיישן שהפסיד לאחר שחברו הטוב ראולי דפק על האגודל שלו בפטיש. איך זה יכול להיות שחבר טוב עושה דבר כזה? ראולי היה בטוח כי ידו של גרג היא "יד הבוץ" מסרט האימה ממנו פחד. או דוגמה אחרת: אבא של גרג לקח אותו לזירת הבייסבול כדי שיבלו ביחד, ואז התברר שהגיעו בסיום המשחק. אחרי כל זה, לא מפליא שכשאימא של גרג ביקשה שיבלה קצת מחוץ לבית הוא בחר להישאר מתחת לשמיכה ולשחק בפלייסטיישן. לאימא שלו הוא ענה תשובה של חנונים אמיתיים: "אני מנסה להגן על העור שלי כדי שאני לא אהיה כולי מקומט כשאהיה זקן כמוך".