החלק השביעי של נאום משה רבינו בספר דברים, פותח את הפרק השלישי בנאום. החלק הראשון (דברים-עקב) עסק בתהליכים ההיסטוריים והרוחניים שהביאו את עם ישראל לכניסה לארץ, והחלק השני (ראה-כי תבוא) עסק בדרך להתנהל בארץ, כלומר בקיום המצוות. עתה מתחיל פרק חדש שימשיך עד סוף התורה, ויעסוק בברכת הדרך ובהדרכות עתידיות לעם ישראל הנמצא בארצו.
משה רבינו מתגלה כהורה השולח את ילדו לדרכו החדשה. עד עכשיו הוא טיפל ודאג לילד, הוא הדריך ותיקן את הדרוש תיקון. מעתה ואילך, כשדרכיהם נפרדות, והנער המתבגר הולך לו בדרכו, האב כבר לא יוכל להשגיח עליו עוד. הוא יוכל לבקש ממנו כי יזכור את מה שלימד אותו האב. כל עוד הבן ילך בדרך הישר, הכל יהיה טוב ויפה. אבל תמיד יכול לקום דור שישכח את מורשת אבותיו ויחשוב שהוא יודע טוב יותר מכולם והדרך שלו היא הנכונה והצודקת.
"פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יי אֱ-לֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה".
עקשנות כזו מחזיקה מעמד, כל עוד המצב הכלכלי תקין וכל עוד הוא בקו הבריאות. אבל יום אחד הגלגל יכול להתהפך, ביום אחד אדם מאבד את רכושו, או שהוא לוקה במחלה, כל העולם שהוא בנה לעצמו נחרב.
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יי אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה".
אז הוא ייזכר באבא שלו ובציווי שציווה אותו לפני מותו, לשמור על הדרך הנכונה, ללכת בדרכי אבותיו. רק כשיהיה לו קצת רע, יבין הבן את הטעות שעשה, ויחזור לדרך שהתוו לו אבותיו.
"וְשַׁבְתָּ עַד יי אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
בפגישה האחרונה יזכיר האב לבנו, שעל-אף הפיתויים שיעמדו בדרכו, הוא מצפה ממנו לבחור תמיד את הדרך הנכונה.
"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". תזכור תמיד לבחור את מה שישמח את הוריך.
משה רבינו, גם בפרידתו הפיזית מעם ישראל, ימשיך להיות עם בניו-תלמידיו, בתור מי שהתווה להם את הדרך הוא יישאר איתם לנצח נצחים. שימו לב לברכת הדרך ליהושע:
"וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ". במילים "ואנכי אהיה עמך" אומר משה רבינו כי אומנם הוא לא יהיה נוכח בגופו, אבל רוחו ומורשתו ילוו תמיד את עם ישראל.
אלו הן מילות הפרידה של משה רבינו, מנהיג האומה, שדואג לעם גם לאחר מותו, גם לזמן בו יצטרכו לקחת אחריות ולבחור בדרך הנכונה אותה הוא הדריך אותם במשך ארבעים השנים האחרונות.
