בכל הזדמנות הניתנת לך אתה מזהיר מפני סכנת הגרעין האירני המאיימת על קיומנו ועל שלום העולם כולו. בימים גורליים שכאלה, בהם רק אתמול, ולא במקרה דווקא ביום הכיפורים, נפגש בדמשק נשיא אירן, מחמוד
אחמדינג'אד, עם עמיתו נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ושם חזר ואמר כי לישראל אין מקום בעתידו של המזרח התיכון.
ובימים שכאלה בהם אירן משלימה את ייצורה של הפצצה הגרעינית, מצפים אזרחי ישראל המודאגים, כי לימינך יכהן שר הביטחון המוכשר ביותר.
והנה במוסף החג של
ידיעות אחרונות, מתפרסם פרק מספרו האוטוביוגראפי של קודמך, ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט, ושם הוא מגלה לראשונה לציבור את דעתו על שר הביטחון
אהוד ברק, האיש שאנחנו אמורים לסמוך עליו בימים גורליים שכאלה: "בישיבות היה נוהג לעיתים לנמנם, אך בעיקר היה הססן, חסר חדות, ולמרבה הפתעתי גם נעדר כושר החלטה. זה בלט במיוחד במצבים שבהם ציפיתי דווקא מאיש עם ניסיון כמו שלו לעמדה ברורה, בהירה ועניינית בנושאי ביטחון...ברק היה שר ביטחון מאכזב, לא לויאלי, לא יציב בעמדותיו, ולא אחראי בהמלצותיו בעניינים הרגישים והמכריעים שבהם היינו צריכים לקבל החלטות.
גרוע מכל היה יחסו לכפופים אליו, מיטב המפקדים של צה"ל, הוא לא האזין לסקירותיהם בישיבות בנושאים בעלי רגישות עליונה, לא היסס לגעור בהם בפני חבריהם ונהג להעליב אותם גם בישיבות קבינט...לשיא הגיע כאשר הפסיק אלוף בכיר באמצע סקירה בנושא ביטחוני בעל חשיבות עליונה וצעק עליו: "שתוק ושב! אני אוסר עליך להמשיך לדבר!".
אדוני ראש הממשלה, אם אכן כזה הוא האיש המופקד על ביטחון ישראל, כל אזרח חפץ חיים הדואג לעתיד ילדיו, עליו לארוז המזוודות ולמלט את יקיריו מכאן. אם דבריו של אהוד אולמרט נכונים אפילו בחלקם, מר נתניהו הנכבד, אינך שונה מקודמך אולמרט, גם אתה כמוהו מפקיר את ביטחון ישראל בשל שיקולים קואליציוניים נתעבים. ואם אולמרט משקר במצח נחושה ודבריו אינם אלא הוצאת דיבה ולשון הרע. מר נתניהו הנכבד, עליך להתייצב מייד בפני הציבור, לחשוף את האמת שלך, להרגיע את כולנו ולשכנע כי ביטחון ישראל מצוי בידיים הנאמנות והטובות ביותר.
