קודם כול, יש להגיד לכל הצבועים, אלה שדורשים כעת את התפטרותו, או את פיטוריו, של
אביגדור ליברמן, שכבר היו דברים מעולם. היה פעם, למשל, שר חוץ,
שמעון פרס קראו לו, שפעל מאחורי גבו של ראש ממשלתו ובישל עבורו, ללא ידיעתו, כמובן, את הסכמי אוסלו הנלעגים.
אינני זוכר מה חשבו אז
בן כספית או אלוף בן על המהלך הזה של שמעון פרס ושל נושא כליו הנאמן, יוסי ביילין, אבל אני בטוח שהם לא דרשו מ
יצחק רבין לפטר את השניים, למרות מעשה האיוולת המדינית שהם גררו לתוכו את ראש ממשלתם.
לכל אלה שמבקשים עתה להלקות את שר החוץ בשוטים ולייסרו בעקרבים על שהעלה את תוכניתו - וזאת תוכנית בלבד ולא שום דבר מעבר לכך - יש לי, בעצם, שאלה אחת: האם הם התעכבו לרגע כדי לבחון אותה?, כלומר, אולי יש בה היגיון, לפחות, כמו באותו הסכם-דמה הזוי שגרם למותם של אלפי אנשים, יהודים וערבים, שהביא שמעון פרס ליצחק רבין לאחר שנועד בפגישות סתר הרחק מן המסלול הרישמי של מדינת ישראל שאותו הוביל בוושינגטון
אליקים רובינשטיין?
למעשה, מה אומר לנו אביגדור ליברמן? 'העם הפלשתיני' רוצה לעצמו, בפועל, 'מדינה פלשתינית' נקייה מיהודים ('יודן ריין', בלשון גרמנית-נאצית) ביהודה ובשומרון ועוד מדינה כזאת ברצועת עזה ועוד אחת, דומה לשתיים האחרות, מעבר לירדן. בד-בבד, רוצים הפלשתינים, שאף פעם לא הוכרו בידי אומות העולם כעם עד ל-1967, שמדינת ישראל תהיה בעצם למדינה דו-לאומית, או רב-תרבותית, בלשונם של האנרכיסטים ממחנה השמאל, האנטי-ציוני, שבה יהיה מיעוט ערבי גדול מאוד, שכבר תובע לעצמו אוטונומיה תרבותית ועוד כמה מאות אלפי פליטים, ואולי הרבה יותר, שישובו לכפריהם ולמקומות היישוב שאותם הם עזבו ב-1948.
את זה, למעשה, מבקש אביגדור ליברמן למנוע. אם פיתרון, הוא
אומר, אז בואו ונהפוך את שתי המדינות: את מדינת ישראל ואת מדינת פלשתין למדינות לאום שבהן חיים אך ורק בני הלאום שלמענו הן הוקמו. פיתרון כזה אפשרי רק אם יתקיימו חילופי שטחים מאוכלסים. 'המשולש הערבי', לדוגמא, על אדמותיו ובתיו ותושביו, יעבור לתחומי הרשות הפלשתינית, ואילו איזורים כמו גוש עציון ואריאל ומעלה אדומים יעברו, על תושביהם, לתחומי מדינת ישראל.
כלומר, סימון מחדש של הגבולות. כל היהודים בצד האחד של הגבול - וכל הערבים בצד האחר של הגבול. פרלמנט יהודי הומוגני, בלי
אחמד טיבי וטאלב א-סנע, מה כבר יכול להיות רע בכך?
עם זאת, אינני אומר שזה צריך להיות הפיתרון, או שאין גם פיתרונות אפשריים אחרים, כגון: מדינה אחת מן הים ועד לירדן, פדרטיבית, שבה יש שני בתי פרלמנט, יהודי וערבי, כמו בכמה מקומות אחרים בעולם.
אינני יודע מה הוא הפיתרון הטוב ביותר, והבטוח ביותר, עבורנו היהודים, מי שכבר עברו פוגרומים ושואות לא מעטות, לא רק בידי המוסלמים, אלא, ובעיקר, בידי עמי אירופה, אבל בדבר אחד אני בטוח: 'הפיתרון' המוצע כיום, של 'שתי מדינות', ימיט כליה על המדינה היהודית תוך פרק זמן קצר ביותר. שום סידורי ביטחון לא ימנעו בעד האירנים, למשל, להציב טילים בגבולה המזרחי של כפר סבא, או ראש העין, או חדרה. הם כבר עשו את זה ברצועת עזה ובדרום הלבנון לאחר שצה"ל הטיפש נסוג משם.
אחמד טיבי וטאלב א-סנע יאהבו, כנראה, פיתרון כזה. אבל לנו אסור להסכים לכך, שאפילו דיון ציבורי אמיתי לא יתקיים בנושאים שהם בנפשנו. לכן, הפסילה האוטומטית של אביגדור ליברמן, בידי 'הוגי דיעות', גרפומנים בשכר, אסור לה שתיצלח.
