את הנוזקה (וירוס) "סטוקסנט" (Stuxnet) היכרנו רק לאחרונה, כאשר עלה לכותרות העיתונים במערב המידע על נזק מתגבר שאותו היא מחוללת בקומפלקס התעשייתי-גרעיני האירני. הפרסומים שברו את דממת התקשורת בנושא שנשמרה מזה מספר חודשים, כאשר התגלה הווירוס לראשונה. חברת סימנס, שהיה לה הכבוד המפוקפק להיות ספקית מרכזית לפרויקטים האירניים ולכור בבושהר,
הכריזה רשמית באתרה כי הווירוס פגע במערכות שליטה ובקרה ממוחשבות, תוך שהוא משתמש ב"פרצות אבטחה שלא היו ידועות קודם לכן" במערכות המחשוב. על-פי דיווחיה של חברת האבטחה סימנטק, כ-60 אחוזים מן המחשבים שנפגעו נמצאים באירן. המומחים מעידים כי כל הסימנים מצביעים על כך שפרק חדש נכתב בהיסטוריה של המלחמה.
בניגוד לווירוסים הרגילים שאליהם התוודענו, המבקשים לדלות פרטים אודותינו, לפגוע בשירותיהם של אתרי אינטרנט, ואשר בדרך כלל תוכננו על-ידי פורצי מחשבים פרטיים על-מנת לחולל נזק, לגנוב מידע וכספים, כאן מדובר בעליית מדרגה המאפיינת פעולה התקפית מתוכננת של מדינה.
הבנת מטרתה ומקורותיה של תוכנה כזאת נלמדת מתוך פעולותיה. המומחים שבחנו את התוכנה מציינים כי מדובר בתוכנה שנועדה להשתלט על מערכות בקרה תעשייתיות, למנוע את אפשרות זיהוייה, לדלות מידע ולאפשר השתלטות על מנגנוני השליטה והבקרה מרחוק שתוכננו על-ידי סימנס. הדרך היחידה להצליח במשימה כזאת מתאפשרת על-ידי שימוש במערכות קודים סודיות ביותר הנמצאות בדרך כלל רק בידי היצרנים של הרכיבים והמערכות, ודורשת היכרות מעמיקה ומפורטת במערכות תקשורת, בבקרת תעשיה וברכיבים תעשייתיים. איסוף כל אלה הצריך עבודת נמלים עתירת זמן והון על-ידי צוותים מיוחדים. לסיום, הדבקת המערכות, כך כותבים באתר סימנס, אינה דורשת יותר מאשר חיבור "דיסק-און-קיי". לפיכך, השתלת הנוזקה במערכות התפעול של סוכנות האנרגיה הגרעינית האירנית דרשה גישה לאנשים בעלי יכולת למגע פיסי עם המחשבים בעזרת "דיסק-און-קיי", או על-ידי השתלתה ברשת שחולקים המחשבים. הניסיון לבחון מה יש בדיסק יוביל להדבקה של המחשב. כל אלו מובילים למסקנה כי מאחורי המבצע עומדים לא "האקרים" פרטיים, אלא ארגון עתיר אמצעים.
תפוח נוצץ אכול תולעים
הכינוי "Stuxnet" מבוסס על שם מוכר לתוכנה לזיהוי ולשליטה על רכיבי חומרה (Stux). אך ייתכן כי השם ב"תעודת הלידה" שלה הוא "הדסה". על-פי הניו-יורק טיימס , מצאו מומחי אבטחה אזכורים לכך שמפתחי התוכנה כינו אותה - Myrtus - המילה הלועזית להדס. בנוסף, הם הזכירו כי הדסה הוא שמה של אסתר המלכה, שהצילה את היהודים מן המזימה להשמידם בממלכת פרס. הספקולציות מציעות גם פרשנויות נוספות באשר למקורות התוכנה. על-פי מומחי סימנטק, שהרצו בכנס שנערך לאחרונה, שורות הקוד של התוכנה כוללות את המספר 19790509 המסמלות את התאריך 9 במאי 1979, שבו התקיימה אחת מההוצאות להורג הראשונות תחת שלטונו העריץ של חומייני, שקורבנה היה חביב אלגאניאן, מראשי הקהילה היהודית האירנית שנידון למוות בשל "שחיתות", "יצירת קשר עם הציונות וישראל", "חברות עם אויבי האל" ו"אימפריאליזם כלכלי".
גם אם מדובר בספקולציות באשר לקיומם של מסרים סמויים, סביר להניח כי נחשפנו כעת למהלך היסטורי בתולדות המלחמות - הופעתו על הבמה של נשק מונחה הנשלח על-מנת להשתלט, ואולי גם להרוס, מטרות תעשייתיות ותשתיתיות אסטרטגיות. למהלך זה יש שני מסרים חשובים. הראשון מופנה אלינו: בימים שבהם מתבזבזים חלקים ניכרים מן התקציבים הביטחוניים על כוח אדם מיותר ובלתי מקצועי, נגלה לפנינו עוד טפח מן התמונה של מלחמות העתיד, שתדרושנה כוחות ביטחון מקצועיים ומיומנים במיטב המקצועות הטכנולוגיים. על-מנת להיות חלוצים בחזית הזאת, עלינו להפוך את כוחות הביטחון ממיליציה לארגון מקצועי חופשי. מגזר ההייטק, שהינו המגזר היצרני היחידי בישראל שצמח כמעט ללא הפרעות והתערבות ממשלתית, יכול להוות דוגמה לדרך שבה ניתן להגיע להישגים.
המסר השני הוא מסר אוניברסלי על המצב הקיומי שבו נתונות דיקטטורות כדוגמת המשטר האירני, או זה של
קוריאה הצפונית או כל דיקטטורה עריצה אחרת בהיסטוריה. למרות המשאבים העצומים שמשקיעות מדינות אלו למען הצגתה של חזית מאיימת ומרשימה, השחיתות הבלתי נמנעת פושה בהן ומובילה לקריסתן. מצבן דומה לתפוח נוצץ ומרשים שתוכו רקוב ואכול תולעים. נראה כי "Stuxnet" או "הדס" הינה תולעת מרשימה במיוחד שתתרום תרומה נכבדה לקריסה הפנימית הזאת.
