כאדם שהיה כל חייו איש של השמאל, אני מודאג מכך שמחנה השמאל נמצא במשבר פוליטי גדול, כשהאבסורד הוא שהחולשה של השמאל מגיעה בתקופה שבה, בנושאי הביטחון, המפה הפוליטית זזה שמאלה. מפלגת העבודה נמצאת על סף קריסה בשל התנהלות כושלת. מרצ נעלמה לחלוטין מהמפה הפוליטית בגלל שהיא קיצונית מדי. וקדימה הפכה למפלגה הגדולה ביותר, כאשר חסרות בה הבגרות והאידיאולוגיה, שנדרשות כדי להוביל את המחנה. בנוסף על כך, נוצרו בשמאל גם מספר תנועות קטנות וחסרות משמעות, כמו השמאל הלאומי, שתרומתן היחידה היא פיצול ובלבול גדול יותר במחנה השמאל, וסופן הוא שגם אם ייכנסו לכנסת, יתחברו לאחת מהמפלגות האחרות וייעלמו. שבר פוליטי זה צריך להדאיג כל אזרח, שרוצה לקדם זכויות אזרח וצדק חברתי במדינה, ועלינו למצוא מהר דרך שתשקם את המחנה.
אחת הסיבות לשבר הזה, היא שמחנה השמאל מפוצל ולא מאוחד תחת מפלגה אחת, שתוביל את האג'נדה החשובה שלו, ותהווה אלטרנטיבה אמיתית לאג'נדה הימנית. הסיבה לכך שהמחנה לא מאוחד, היא כי כיום נראה על פני השטח שלמחנה השמאל אין אג'נדה מאחדת ברורה, ולכן צריך לייצר ולחדש את האג'נדה הזאת - שחיברה בין תנועות השמאל בעבר ומחברת תנועות שמאל בעולם כולו בהווה - האג'נדה החברתית. תנועת שמאל בכל העולם היא בראש ובראשונה תנועה של ארגוני עובדים, שמאל של זכויות אזרח, ושמאל של צדק חברתי; שמאל זה צריך להיבנות גם בישראל. המפלגות השונות בישראל שכחו מזמן את האג'נדה החברתית הזאת, ולכן יש צימאון בקרב פעילי מפלגת העבודה, בקרב מפלגת קדימה ובכל מחנה השמאל, לחזון חברתי כולל, שיוכל לחבר בין הפעילים השונים.
הדבק היחידי שיכול לכן לחבר בין המפלגות השונות, הוא הדבק החברתי, שקיים כבר בכל אחת מהמפלגות, גם אם הן בוחרות להצניע את הנושא ולא הופכות אותו לנושא הדגל שלהן. קדימה, בשל גודלה, צריכה להיות זאת שתוביל את המחנה הזה, אבל כרגע המפלגה לא מצליחה לייצר את התוכן הדרוש כדי לעשות זאת, כי במפלגה לא נאמרים דברים ברורים שיכולים להוביל לחיבור הזה. מפלגת קדימה ופעילי קדימה צריכים לאמץ אמירות ברורות יותר בנושא החברתי, כאשר אמירות אלו צריכות להיות מלוות גם בעשייה אמיתית, שהמטרה שלה לחזק את מדינת הרווחה בישראל. בקדימה מבינים כולם את הצורך בשמירה על מדינת הרווחה, ולכן למרות שהמרחק בינה לבין תנועות השמאל האחרות נראה גדול, בסופו של דבר כולם במחנה שואפים אל אותן מטרות: צדק חברתי רב יותר; סגירת פערים חברתיים; שינוי סדרי עדיפויות בתקציב המדינה; שיפור מערכת החינוך ומאבק בעוני - אלו הן מטרות שמקובלות על כל המפלגות והתנועות בשמאל ובמרכז, כולל קדימה. אסור לכן לתת לעובדה שהאחד מדבר על "חברת מופת" והאחר מדבר על "כלכלה עם חמלה", לפצל את המחנה ולהרוס את הסיכוי להקמת ממשלת שמאל, שתדאג בראש ובראשונה לרווחת האזרחים.
קדימה בעבר בחרה נכון לא לשתף פעולה עם מפלגות אנטי דמוקרטיות וגזעניות, או עם מפלגות סחטניות, אבל היום צריכה המפלגה לעשות בחירה נוספת, לא פחות חשובה, עם מי היא כן מוכנה לשתף פעולה; משום שלבדה, לא תוכל קדימה להשיג הישגים מעבר לישיבה באופוזיציה.
ציפי לבני יכולה לשמור על קדימה במרכז המפה הפוליטית, ועדיין לאגד אליה את רוב אנשי השמאל, אם רק תבחר לאמץ את האג'נדה החברתית, שהיא בהחלט אג'נדה חוצת מפלגות, שאליה יכולות להתאגד דמויות חשובות הן מהשמאל והן מהימין בישראל.
החיבור הזה היום יכול להתחיל גם כחיבור ברמה ההצהרתית בלבד, על תחילתו של שיתוף-פעולה ערכי בנושא קידום מדינת הרווחה וזכויות האזרח. במפלגת העבודה, בקדימה ואפילו בליכוד, יש המון פעילים וגם נציגים שיכולים לדחוף ולקדם את הכיוון הזה, אם רק יתגברו על האגו והמחנאות שהרגה את השמאל. הזמן אוזל, על כן חייבים להיות נחושים בבניית הקואליציה הזאת עכשיו, ואסור לנו לחכות לבחירות נוספות, בהן השמאל עלול להיעלם מהמפה הפוליטית.
גילוי נאות: הכותב עשה לאחרונה את המעבר לקדימה, במטרה לקדם את עמדותיו החברתיות.
