"הסינים הצליחו להוריד את כל התוכניות של המפציץ החמקן, F35, מקבלנים של משרד ההגנה האמריקני. זו הייתה פעולת ריגול מאוד מוצלחת שבוצעה באמצעות האינטרנט". כך אמר השבוע בישראל קנת גירס, נציג ארה"ב במרכז הגנת הסייבר של נאט"ו. זה גילוי כנה ומדהים על אודות תור הזהב של הריגול המקוון בעולם הצללים המלווה את תעשיית המטוסים. באופן מפתיע אמירתו זו נותרה ללא כל התייחסות התקשורת, שעסקה השבוע בשאלה האם תקבל ישראל את המטוסים במתנה תמורת ויתור על שטחי מולדת. במדינה מתוקנת המבססת את כוחה האווירי העתידי על מטוס זה, אמירה זו צריכה לעורר דיון ציבורי. בהיעדר דיון ציבורי גלוי, בעיקר בגלל חוסר אחריות של התקשורת - אפרוס בפניכם עקרונות בסיסיים הקשורים ברכש מטוסים הנמצאים בבסיס העסקה המתוכננת בתחום המותר לפרסום. חלק מהדברים מבוססים על השערתי ואתם רשאים להתייחס אליהם כרצונכם.
מאז הקמתה, נאלצה ישראל לבסס את הגנתה על צבא התקפי היעיל מסוגו בעולם. במשך כ-20 שנה עד למלחמת ששת הימים הייתה ישראל מורכבת מכמה רצועות שטח צרות מאוד שניתן במתקפה קצרה תוך שעות אחדות לבתר אותן בקלות. הכוונה היא למותניים (12 ק"מ) הצרות בשרון, אשר צבא ירדן היה עשוי בהפתעה לכבוש עד הים ולבתר את ישראל לשני חלקים. עיר הבירה ירושלים חוברה למרכז המדינה ברצועה צרה שניתן היה לקטוע אותה על-ידי כיבוש של כמה קילומטרים. גם עיר הנמל הדרומית אילת נמצאת בין ירדן למצרים על רצועה צרה של כ-6 קילומטר. שאר המדינה נמצאת כולה תחת איום של הפצצות, הפגזות, ירי רקטות וירי של נשק שטוח מסלול. בהיות המדינה כוללת אוכלוסיית מיעוטים עוינת גדולה, שאיננה שלווה כמו בשווייץ, קיימת אפשרות שאויבי העם היהודי ינסו לקטוע את הארץ.
"תהליך השלום" הוא ניסיון להביא את ישראל חזרה אל היום בו כשלו הערבים להשמידה. 40 שנות דיפלומטיה וכניעה ללחץ בינלאומי של ערבים, אירופאים, אמריקנים ואחרים, החזירו את ישראל בפועל למצב שהייתה בו ערב פרוץ מלחמת ששת הימים. העבירו לידי הערבים שליטה צבאית בשטחים רבים. במקביל הניחו להם להרכיב צבאות טרור אשר כבר ירו על אדמת ישראל ורצחו אזרחים. האיום הפנימי מגובה באיום חיצוני של צבאות מדינות ערב. מנקודת מבטי, מלחמת ששת הימים היא הרגע המכונן שבו החלה מלחמת העולם השלישית, ולא ה-9 בנובמבר, כאשר בו תקפו הערבים את הפנטגון ומגדלי התאומים. זו נקודת השיחזור שעליה יכתבו בעתיד ההיסטוריונים שינתחו את מלחמת העולם השלישית! כולם ימצאו שפע התקפות קודמות בהן פגעו ערבים באמריקנים עשרות שנים לפני ה-9 בנובמבר. אירוע זה רק העיר את דוב הגריזלי האמריקני מהתרדמת החביבה שאליה הוא שוקע לעתים מזומנות גם מאז. אירופה לעומתו בתרדמת חורף מלאה.
מדוע אין הסתערות מיידית על ישראל אם אכן רזתה למידה המפתה של 1967? מלחמת ששת הימים לובתה על-ידי בריה"מ, אשר השתמשה במידע מודיעיני ובתצלומי אוויר שלפיהם יכולים היו הערבים להבין כי ישראל הצעירה הרכיבה מתקן גרעיני. לכן פותו הערבים להשמידה טרם הבשילה יכולתה. מלחמת יום כיפור כבר נערכה בצל איומים גרעיניים והמובסת העיקרית בה הייתה ברה"מ אשר איבדה את מעמדה העולמי במזרח התיכון, והניחה לארה"ב לנהל דיפלומטית את סיום המלחמה. מאז הוכרה ישראל בעולם כמעצמה בעלת יכולת תגובה והישרדות משוכללת שאין כמוה המפצה על משבצת השטח הזעירה שעליה היא מתקיימת. צוללות הדולפין הפכו את הכוח הגרעיני המיוחס לישראל לחשאי, לשורד ולבעל זרוע ארוכה מאוד. היכולת הלוויינית והטילית של ישראל, אשר מאפשרת לה לשגר לוויינים חולפים מעל העולם כולו מדי כמה עשרות דקות ולהוריד אותם, לאחר שנים, בתום חייהם להישרף מעל האוקיינוס - רומזת לכל חובב מדע פופולרי כי ישראל יכולה לירות משהו אחר במקום לוויין ולהורידו בכל מקום שבו היא חפצה. היכולת של ישראל לפגוע בטילים תוקפים, שהיא המעולה מסוגה בעולם, מרמזת לכל תוקפן כי הניסיון להפוך את המדינה למטווח טילים עשוי לעלות בהשמדתו.
בעימותים האחרונים נורו טילים פרימיטיביים רבים לעבר ישראל. "נשק מטריד" זה שיבש את החיים, אך לא היה בכוחו לייצר כמות אבדות משמעותית בקנה מידה מלחמתי. הערבים נערכים להוציא בעתיד את חיל האוויר הישראלי מכלל פעולה על-ידי ירי לעבר בסיסים ומסלולים. מבחינה זו הם נערכים למלחמות שהיו, ולא לעתידיות. שני סוגים של מערכות נשק עתידיות נועדו להשאיר את חיל האוויר בעל יכולת הפצצה חמקנית לטווח רחוק. מערכת
"כיפת ברזל" מצטרפת לשכבות הגנה טיליות משוכללות אחרות. על-פי התרשמותי האישית כצופה בהרצאה, מלווה בסרטי ניסויים, שנשא מנהל הפיתוח של המערכת הזאת בפני מהנדסים ישראלים; מערכת אחת כזו בנויה למנוע חדירת כל רקטה למרחב שמכיל עיר בינונית. בהנחה שיש ממש בהתרשמותי, לחילופין ניתן להגן על בסיס חיל אוויר אחד. על-פי פרסומים, לישראל יש כבר שתי מערכות מבצעיות כאלו המוצבות בבסיסי חיל האוויר. המערכת השנייה שתשאיר את חיל האוויר בעניינים היא מטוסי קרב הממריאים ונוחתים אנכית. כמובן שאלו אינם זקוקים כלל לשדה תעופה. ניתן להפעילם זמנית על-ידי פריסתם מכביש במדינת אויב. אל הכביש האמור צריך להוביל דלק במשאיות ולתספק את צוות הקרקע בכל הנדרש במסוקים או במטוסי תובלה. ניסיון העבר מעיד כי חיל האוויר אינו זר לחמקנות. המבצע הבולט של חיל האוויר בשנים האחרונות הוא תקיפת הכור הסורי אשר בוצעה בטיסה ארוכה בשמים עוינים. החמקנות המשופרת של ה-F35 היא מגביר כוח נוסף.
הצטיידות במטוסי קרב כה משוכללים עשויה להגביר את הביטחון של ישראל באופן מדהים. אולם צריך לזכור כי עלות כל מטוס כזה היא כ-200,000,000 דולר. כמחירו של בית החולים החדיש ביותר שנבנה בישראל לאחרונה, 200 מיליון דולר!!! מטוס אינו דומה למערכת נשק אחרת. בהסתמך על הניסיון משנות ה-80', האימון וההפעלה הסדירים של מטוס קרב במשך 15 שנות פעילות מחייבים החלפת חלקים תדירה שעלותה פי שלושה ממחירו הראשוני. לדוגמה, במטוס קרב מסוים היצרן ממליץ להחליף גלגל לאחר 50 נחיתות, כדי לוודא שלא יתפוצץ בנחיתה ויגרום להתהפכות המטוס כולו. בדומה לגלגל בכן הנסע יש במטוס מיליוני רכיבים אשר לכל אחד מהם אורך-חיים נקוב, בשעות טיסה, במספר פעולות, או בזמן מוגדר. ניסיון מלאכותי להאריך חיי הרכיבים כרוך בסיכון חיי צוות האוויר והקרקע, ואובדן המטוס. מכאן, יכול כל אזרח לדמיין את העלות המשוערת להצטיידות ב-75 מטוסים חמקניים, על פני שנות הפעלה רבות עד שנת 2030, שבה יחליפו מטוסים ישראלים ללא טייס את כל המטוסים המאוישים בחיל האוויר.
מדובר במערכת נשק מהותית לביצועי צה"ל כולו. לכן ישראל מתעקשת בעסקות המטוסים שלה על הכנסת מערכות משוכללות מתוצרתה לתוך קרבי המטוסים. אלו מערכות בעלות מאפיינים שאינם ידועים לאויב, המותאמות לצרכינו ומפתיעות במיוחד. הן מפותחות ומיוצרות בישראל, ולכן ההוצאה הכספית עליהן נשארת בתוך כלכלת המדינה והמדע הישראלי. המערכות הישראליות ניתנות לשדרוג בקלות רבה יותר על-ידי היצרן הישראלי בלא תלות בגורם זר. כך מאריכים את חייו הפעילים של המטוס במחיר מוזל. לישראל יש תעשיות צבאיות הגדולות פי עשרה לערך על צרכיה. הייצוא הביטחוני של מערכות אשר נוסו בקרב הפך לייצוא רווחי, ובסיס להשפעה מדינית.
בעולם הרחב נרתעים מרכש דור מטוסים חדש ויקר במיוחד. מעטות המדינות הנתונות באיום כה חריף המחייב נשק כה יקר. מדינות השוקלות קניית מטוס כזה מעדיפות להמתין עד אשר חיל האוויר הישראלי יתגבר על מחלות הילדות שלו, ויהפוך אותו הודות לניסיון מבצעי ופיתוח נוסף למערכת בשלה ומבצעית המצדיקה את ההשקעה. כך גם ארה"ב עצמה אשר אמורה להיות הלקוח העיקרי שירכוש 2,000 מטוסי F35. לכן לא נראה הצטיידות ממשית במטוס הזה בארה"ב ובעולם בטרם תרכוש אותו ישראל. סביר להניח כי ישראל תתעקש להותיר בידה פיתוח וייצור מרכיבים קריטיים במטוס החמקן, עד אשר מפתחיו המקוריים לא יוכלו להכיר את יצירתם.
