כמה עולה לנסוע מתל אביב לבאר שבע?

הממשלה הזו הגדישה מבחינתי את הסאה. אני בטוח שלא רק מבחינתי, אלא מבחינת כל נהג או משתמש בדרכים שהוא למעשה פרה חולבת של מיסים. לצערנו הרב, הנהג הישראלי, ועימו הנוסע בתחבורה הציבורית - ייתכן שאינם יכולים להעלות מחאה אפקטיבית: הם לא יבואו עם הממשלה הזו בחשבון בבחירות הבאות, כיוון שדעותיהם הפוליטיות מגוונות והם אינם מאוגדים באיגוד כזה או אחר. ועל מה יצא הקצף? ובכן, הקצף יוצא כעת על העלאת תעריפי הדלק בעזרת מיסים שנועדו, כך לדברי השר הממונה ועושי דברו, לעודד הפחתת שימוש ברכב פרטי. אלא שכבוד השר יודע גם יודע, תוך שהוא סופר את הדיבידנדים, כי אין לנו, למעשה, אלטרנטיבה ראויה. ובכך הוא גוזל את כספו, פשוט כך, של מעמד הביניים שנגזל גם כך. תשתית לתחבורה ציבורית אילו הייתה תשתית לתחבורה ציבורית ראויה – דיינו. אלא שמדינת ישראל מפגרת בעשרות שנים אחר המתרחש באירופה ובארה"ב שם יש רכבות תחתיות וחשמליות, תשתית לרכבת גם בין מקומות מרוחקים ונתיבי אוטובוסים, ולהם בלבד. בפולין, כך לדוגמה, יש לכל אחד מכונית, אלא שהשימוש בה הוא רק בסופי שבוע (כאן מסתתמות טענות כל אלו שטוענים שאי-הנסיעה בשבת היא בעוכרי התחבורה הציבורית כאן, כיוון שברוב מדינות אירופה התחבורה הציבורית, כמו שאר מיני עסקים, שובתים ביום ראשון. כנ"ל במדינות שונות בארה"ב); וכך יכול הפולני הממוצע, לצורך הדוגמה, לתכנן את נסיעתו בדיוק רב, כשלרשותו עומד מערך של קרונועים, רכבות תחתיות ואוטובוסים עם תדירות גבוהה וזמן המתנה מינימלי. וכל אמצעי התחבורה המוזכרים בכרטיס אחד, זול. (אני מחכה בין עשרים דקות יקרות לחצי שעה לאוטובוס אחד בדרכי לעבודה.) הוזלת מחיר התחבורה הציבורית אילו השר היה מוזיל באחוז ניכר את התחבורה הציבורית - דיינו. אלא שברוב החוצפה, התחבורה הציבורית מתייקרת. מדוע? איפה ההיגיון? נסיעה ברכבת עולה הון (מה גם שדווקא עכשיו אין רכבות כלל לכל מיני מקומות, ולא שקודם המבחר היה "מאלף") ותעריפי כרטיסי האוטובוסים רק מטפסים. אוכלוסיות חלשות כבר לא יכולות להרשות לעצמן לנסוע מחוץ לעיר ולהתקדם בעבודה. איפה הראייה החברתית? זה אינו עיוורון, זוהי התעללות. קירוב הפריפריה למרכז אילו השר היה מקרב את הפריפריה למרכז - דיינו. נסו למצוא חופשי-חודשי מאשקלון לתל אביב. אין דבר כזה. אתם יודעים מה? גם לראשון לציון ולבאר שבע אין. אחותי גרה באשקלון ועל-מנת שתוכל להגיע לעבודתה בתל אביב, בה היא מרוויחה שכר של 4,000 שקלים, היא מוציאה על נסיעות כאלף שקלים חדשים בכל חודש (העבודה מכסה 300 שקל מתוכם). איפה הרעיונות הנשגבים על קירוב הפריפריה? היכן הם נקברו? ואנחנו כאן מדברים על אשקלון, לא על שדרות, נתיבות ורהט. הנגשת התחבורה לנכים אילו השר היה מנגיש את התחבורה לנכים – דיינו. זה אולי המסר העצוב ביותר. נכה ללא רכב משול בישראל לאדם ללא רגליים. האוטובוסים הצפופים, היוצאים בתדירות של חצי שעה לאחד, אינם המקום הנעים, הנוח והנגיש לנכה. למעשה, מתי ראית פעם נכה בכיסא גלגלים נוסע באוטובוס? תשלחו נכה-ניסיון ש"יבלה" חצי יום על כיסא גלגלים ויחליף בין אוטובוסים. מובטח לכם שהוא פורש אחרי חצי שעה. זה פשוט בלתי אפשרי. אין נגישות בתחנות, אין נגישות במרכזי הערים.