ידוע כי אצלנו לא משנים משהו אלא אם כן קורה משהו. אסון, מלחמה, אונס נשיאותי, קונספציה שגויה, כביש ללא שול, שלום מזויף, שירותי כבאות ללא כבאים, 'סופר' בלי 'טנקר'. הכל פוליטי. אפילו דיבורים על ביטול מוסד הנשיאות נשמעו, עת התגלתה הבושה האחרונה. אין אחריות אנושית, אלא "מערכתית", תמיד פוליטית. הכל פוליטי - כי האנשים הם פוליטיים. האומנם שיא חדש נשבר עם גילוי שיא פרשת נשיא-הקלון משה קצב? האומנם זהו קו פרשת המים החדש? האומנם שלטון החוק הסיר מעצמו את החסינות לאישים רמי-דרג? או שמא ההפך הוא הנכון: שלטון החוק החליט לכוון גבוה, ובצדק יש לומר - אך אולי החליט לכוון רק גבוה? ואולי גם בית המשפט הקדוש נגוע בסיסמה הרעה 'הכל פוליטי'? ומה על עבריינים נמוכי-דרג שמקבלים עונשים מגוחכים על עבירות קשות המקעקעים את ביטחון החברה כולה, ולא רק את של א' או ב' או ט' מבית "אנסיא" (=הנשיא)?