היום יוסי שריד, מחר התליין!

מר יונה אברושמי ריצה עונש מאסר בן עשרים ושבע שנים. בן עשרים ושבע נכנס לכלא ויצא ממנו בעל בעמיו בן חמישים וארבע. עשרים ושבע שנים. בלי הנחות. בלי ניכוי שליש. בלי חסד ובלי רחמים. עונש מלא. זכותו המלאה עכשיו, כאזרח ישראלי, לשקם את חייו ולחיות את יתרת השנים שנותרו לו לחיות מבלי שיופרע. הוא היה פושע ומשעה ששילם את חובו לחברה, על-פי חוקיה, מר יונה אברושמי הוא אזרח ככל האזרחים וראוי לפחות להניח לו אם לא לסייע בידו. נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרן ברק אמר בטקס פתיחת כלא צלמון: "המדינה אינה נוקמת", והאמירה הזאת היא שאמורה לעשות את המדינה לדמוקרטית. במקרים מסוימים ממצים עם העבריין הפושע בחברה את הדין עד תומו. אבל גם לדין הכי מחמיר יש "תום". העונש התגשם במקרה של מר אברושמי במלואו. זה לא מספיק ליוסי שריד וחבר מרעיו, והוא קובל: "יש תקווה לרוצחים מסוג הזה, במוקדם או במאוחר יחזרו הביתה..." ("אברושמי היום: עמיר מחר" - יוסי שריד, הארץ - 27.1.11). מבחינתו אסור שתהיה לעבריינים מן הסוג הזה כל זיק של תקווה. הוא רוצה "הרתעה כפולה ומכופלת". כמה "מכופלת"? סתם ולא פירש - עוד עשרים ושבע שנים? עוד מאתיים ושבעים שנה? מה הרוע הזה? מהיכן הרשעות? והתירוץ: "ראו והתייראו. שאלמלא כן, תימלא הארץ אותם, כי גאתה ההסתה, ושפלה עד מאוד. לא רק אנשים רוצים לסלק מהדרך, רוצים לסלק את הדרך עצמה" (שם). ובכן, מר יוסי שריד, אני מתיירא מאוד ממסיתים מפחידים שכמוך שאפילו גזר-החוק אינו מספק אותו. אינך רוצה במיצוי הדין, אתה תובע, מבלי משים אולי, לפעול מחוץ לשורת הדין. פחד! מפחיד מאוד לפתוח את הפה ולהגיד משהו. ההסתה של השמאל בישראל היא "חופש ביטוי" וחופש הביטוי של כל האחרים הוא "הסתה" לשמה. פחד אלוהים! מה יעשו אנשים כמוני שאינם חפצים בדרכו הנלוזה של יוסי שריד? הלא כל מה שנטען, יהיה בעיניו "הסתה". אז נשתוק! זה מה שרוצה השמאל? אנשים שותקים? מתנגדים שבלב? לשתיקה מה זו עושה, אנשים שותקים ומשותקים מפחד הם בהכרח אנשים מסוכנים המייצרים בהכרח "פועלים לבדם". כשהשמאל, השולט באמצעי התקשורת הפרטיים והממלכתיים מסית בפראות כזאת נגד כל מי שחושב אחרת מהם ומעז לתת לכך ביטוי - הכי טוב לשתוק. לא לשתף איש אפילו במחשבות. שותקים החכמים שאינם רוצים לקחת סיכון ושותקים רפי-השכל שדעתם המעורערת יכולה להוביל אותם לעשות מעשה כשהם "פועלים לבדם". זה מה שאתה רוצה, מר יוסי שריד? להתלהם ולהסית לבדך מבלי שתופרע? ובכן, זה מה שתקבל - שתיקה. דממה. ולעולם לא תבין שהשתיקה הזאת שאתה תובע לכפות וכופֶה בפועל, היא היא הקרקע הפוריה עליה נרצחו אמיל גרינצוויג ויצחק רבין.