לשיטת שטייניץ ורוב העם: הגונב מעשיר - פטור

אממה, צדק ויציבות זו שדורש העם (על מנהיגיו ואנשי התקשורת שלו) מותנים, כנראה, בהיות הנצרך לצדק וליציבות אדם עני או, לכל היותר, בינוני. לא עשיר – חלילה (טפו עליו!). לולא כן, לא יבין כותב שורות אלה כיצד ייתכן שכאשר מדובר במשקיעי תמר, פתאום זה בסדר לשנות מס רטרואקטיבית, לומר לאדם שאם ישקיע, יקבל כך וכך - ולבסוף להפנות אותו לקבל את יומו בין האותיות וי"ו וחי"ת - למצהלת ליבם של רובה המוחלט של התקשורת ורובם המוחץ של הטוקבקיסטים. וזה לא רק בתקשורת. גם סתם אנשים ברחוב, גם הם אומרים שזה בסדר לקחת מתשובה. "הוא - לא חסר לו גם ככה", הם אומרים ומשמיטים בכך איזשהו סיכוי לדיון רציני בענייני איסור והיתר גזילה. היו אף כאלה שהעלו את הטיעון הגאוני והפשטני (שלדעתי משקף את התת-מודע של רוב התומכים בגניבה ממשקיעי תמר): "כל הזמן העשירים דופקים אותנו – אז הפעם דופקים גם קצת אותם". מבריק! אז נכון, יכול להיות שתשובה ושאר המשקיעים (שרבים מהם, אגב, אינם טייקונים כלל ועיקר, אלא סתם משקיעים קטנים, "כמוני כמוך", שרצו להרוויח קצת מעבר להכנסה הקבועה) באמת יגזרו כאן קופון נאה, נאה מאוד, גם לאחר הקיצוץ האפשרי ברווחיהם. ונכון, שבמידת מה זה בא על חשבוננו, כמו בכל עניין אחר שבעל המקצוע שמייצר עבורנו רווחים – גובה על כך כסף. וגם יכול להיות מאוד שבדיעבד, אם היינו יודעים שיש שם משאבים, לא היינו מבטיחים כאלה רווחים. אבל משקראנו לתשובה ורעיו לפעול, ומשהבטחנו להם כך וכך רווחים עבור עבודתם, ומשאיננו עומדים (העם באמצעות הממשלה והכנסת) בהתחייבויותינו - האין אנו גנבים ואנרכיסטים? במה אנו שונים ממי ש – נגיד – הבטיח לרואה-חשבון שאם ימקסם את רווחיו ישלם לו כך וכך, ובסוף, לאחר שהמלאכה בוצעה בהצלחה, אמר: "נראה לי שהבטחתי לך יותר מדי" – ומסרב לשלם? תשובה (שגם תשובה יסכים לה): בכלום! אנו (מי מאתנו שתומכים בגזל זה) גנבים ואנרכיסטים. "האספסוף המצרי בוזז את שכונות העושר שבלוקסור, אלכסנדריה וקהיר", זעקו הכותרות בימים הראשונים של המהפכה. יפה הגדירו הכותרות. אכן כך: גניבה של ציבור, גם מעשיר, היא מעשה שעושה אספסוף. בשתיקתנו נוכח גזל העשיר יצחק תשובה איננו שונים בכלום (אלא בעדינות הרטוריקה ובכלים המעשיים) מהאספסוף המצרי, שברגע אחד של חולשה שלטונית, של אנרכיה, כילה זעמו ברכוש רובעי העשירים בקהיר. אנחנו נרוויח מזה. המון. כבר כתבתי קודם: כשיש אנרכיה, כלכלת העבריינים מלבלבת...