נדמה שהחקלאות בארץ הולכת ונמוגה. מים - אין, עובדים לחקלאות - אין ואלו שישנם מגורשים מהארץ, תנאי מזג אוויר מתעתעים ולא יציבים והרווחים בחקלאות אינם מצדיקים את ההשקעה.
הכל אמת. אבל, כעם שידע היסטוריה ארוכת שנים של גאות ושפל - דווקא מתוך הקושי מגיעה הגאולה. דווקא מהקשיים הרבים שעימם נאלצים החקלאים להתמודד, מגיעה הברקה אחת ועוד אחת ועוד. פיתוחים ההופכים את העובדות על פניהן. יצירתיות, קוראים לזה ואכן, בס"ד, המוח היהודי לא מפסיק לחדש ולהמציא לנו פטנטים- בעיקר בחקלאות.
שיתופי פעולה אחרים עם מכוני מחקר וחקלאות מביאים לא פעם לפיתוח פתרונות המשלבים מדע וטבע. כך למשל, מכון וולקני, המכון להנדסה חקלאית במשרד החקלאות ומכון התורה והארץ בשיתוף חקלאים בשטח, יכולים לתת את המענה לצרכים שעולים תוך פיתוח והטמעת שיטות ומערכות עבור גידולים בתנאים שונים.
הנה למשל, מיכון חוסך ידיים עובדות יכול לפתור את הבעיה האקטואלית- המחסור בעובדים זרים ובידיים עובדות לענף החקלאות. לארץ מגיעות מכונות מרחבי אירופה וארה"ב וכאן הן עוברות "גיור לחומרה" על-פי התנאים בשטח ובהתחשב בדרישות שמציבים החקלאים- טריות גבוהה, ניקיון, והקפדה יתרה על בריאות.
כך, למשל, קומביין הקוצר ירקות רב קציריים, הרתום לטרקטור, זכה לשדרוג בארץ באמצעות בניית מעגלה הקובעת את גובה הקציר. וכך, במקום שהקציר יארך כ-4 שעות עם שבעה עובדים, בפועל, תודות לעבודת הקומביין, יארך הקציר כשעה וחצי עם 6 עובדים בלבד.
פיתוחים נוספים הם בתחום הבריאות. שימוש בחומרי הדברה עלול, כידוע, לפגוע בבריאות- "חמירא סכנתא מאיסורא". הצורך בהקפדה יתרה על בריאות הציבור, יחד עם ניקיון הירק והצורך להיפטר מחרקים ומזיקים, הביא לפיתוח מיכון מסוג חדש, מיכון של ניקיון ובריאות- מברשות המנקות את הירק אחר קציר, מכונה השואבת חרקים מתוך הירק, מכונה השוטפת את הרשתות המגנות על הירק- כל אלו נותנות מענה ייחודי המאפשר הידור בכללי הכשרות בד-בבד עם עמידה בכל תקני הבריאות המחמירים ביותר.
אין ספק, הבעיות בענף החקלאות רחוקות מפתרון מלא והאיום על עצם קומו של הענף טרם הוסר. אולם, כדי שנמשיך ונפתח את התחום החשוב כל כך, החיוני כל כך למדינה ובמיוחד מדינה דלה במשאבי טבע כמו מדינת ישראל, יש מקום לגישה יצירתית אחרת.
ונזכה כולנו לדברי הנביא: "ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם... (עמוס ט').
