המהומות שאירעו במהלך החודש האחרון בתוניסיה, במצרים, בלוב ובמדינות נוספות בעולם הערבי, הציתו מחדש את להבת ההתקוממות שכבר כבתה באירן מאז מהומות המיליונים ב-2009.
ייתכן כי המשטר באירן מבוהל למדי, גם אם הוא משדר אחרת ומטיף לא פעם להמשך המהומות ולסילוק משטרים רודניים בארצות אחרות. זאת ועוד, המשטר לא ציפה כי גל המחאה הערבי יחדור לגבולותיו מהר כל-כך, וכתגובה ראשונית ומתוך רצון לעצור את שטף ההפגנות הטיל מעצר-בית על מנהיגי "האופוזיציה הירוקה" - מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי, והחליט לנהוג ביד קשה כנגד כל מי שיעז להתקומם או להביע דעתו נגד המשטר.
משמרות המהפכה ומליציית הבסיג', הנאמנים לשלטון האייתוללות ועל-פי הוראתם הבלעדית הולמים באגרסיביות במפגינים, אם על-ידי אלות ואם על-ידי שימוש בציוד לפיזור הפגנות - מנסים בכך לפזרם ולהביא את ההתלהבות שאחזה בהם עם ראשית ההפגנות לכדי התמוססות מוחלטת.
בנוסף, עם פרוץ ההפגנות הנוכחיות הוריד המשטר באירן את מהירות גלישת האינטרנט, פגע אנושות באתרים לשיתוף חברתי וניתק כמעט לחלוטין את הרשת הסלולרית. משמעותם של צעדים אלה ברורה: המשטר הסיק את מסקנותיו מאירועי יוני 2009 והפנים כי עליו לפעול להצרת היכולת והצעדים של צעירי אירן ליצור קשר עם העולם שמחוץ לגבולות מדינתם.
לסיכום, הצעירים ובני הנוער באירן, שאפתניים ופעילים ככל שיהיו נגד המשטר, לא יצליחו לעמוד במשימתם ולהביא להפלת המשטר כל עוד לא יזכו לרוח גבית איתנה ולתמיכה רוחנית וכלכלית של האופוזיציה מחוץ לגבולות אירן.
בארצות הברית ובמספר מדינות באירופה יושבים אנשי אופוזיציה אירניים ותיקים אשר חייבים להתעורר לאלתר ולהבין כי ללא מעורבותם הפעילה ותמיכתם, אירן תישאר כפי שעוצבה לפני 30 שנה - מכוסה ברעלה המבקשת לערער את הסדר העולמי ולהשליט שלטון דתי-איסלאמי ברחבי העולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט.