מבחן האיפוק, לפני בדיוק יממה, נכשל. הוא נכשל בצורה שאמורה להדהד לא רק בקרב הציבור הישראלי, בקרב הממשלה אלא בקרב כל העולם כולו, וחלקים מתושבי המדינה שבמידת מה נראה שיש להם חלק באווירה שהביאה לתוצאה הקשה.
בדרך כלל, איני כותב בצורה כל כך חריפה, אני מאופק, אך קשה מאוד להישאר מאופק אל מול התמונות של ילדים קטנים שרצחו במיטותיהם, בליל שבת והוריהם.
קשה לדעת, לשמוע ולראות, קריאות של אנשי שמאל קיצוני הרואים בי ובחבריי, כיום בשירות המילואים, כחייל השייכים לצבא "כובש", שמפקיר את דמם "של חפים מפשע", שרואים את המציאות דרך מראה, המספקת תמונה הפוכה מזו המציאותית.
"החטא" הגדול של הנרצחים, הוא לא רק היותם יהודים, ישראלים אלא גם
מתנחלים, שרואים בהתיישבות כדבר חיוני וחשוב לצורך שמירת היישוב היהודי בארץ ישראל - ובצדק.
סביר איפה להניח, כי אלמלא אותם מתנחלים, אנשי הכיפה הסרוגה, הסכנה הייתה מבעד לחלון של אלו שגרים במקומות בטוחים יותר, במקרה הזה, זה היה עשוי להיות תושב עיר או יישוב מרוחק יותר.
ההסתה הפרועה, שקיימת באחרונה, והייתה גם בעבר, בקרב כלי התקשורת, המשמיצה השכם וערב את המתנחלים, לא סביר שהביאה את הפיגוע עליהם, אבל בהחלט תרמה לאווירה שהביאה את הוצאתו של הפיגוע אל הדרך.
ססמאות, ריקות מתוכן, חסרות כל הבנה של המשמעות הנגזרת מהן, נאמרו לאחרונה בצורה בוטה ביותר, "המתנחלים", הפך למושג שהוא לא פחות מאשר שם גנאי, ואשר לא נבלמו בזמן הנכון, כבר בשנת 2001, עת פרסם פרופ'
זאב שטרנהל בעיתון הארץ כי "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזויינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...."
אם לא די בכך, לא היה מי שהסתיר את דעתו הקיצונית, זמן קצר אחרי פרסום התמונת הקשות, שציין כי: ""גם לכיבוש יש תג מחיר, והמתנחלים קיבלו את מה שרצו",כךלדעת דני גרימבלט,פעיל שמאל, בקבוצת "שוברים שתיקה" בפייסבוק.
האינטרנט, שמלא באנשי שמאל קיצוני, כבר לא מהווים מיעוט, ונראה כי תגובה הולמת, היא הדבר הראוי, מצד הרשויות, כפי שנעשה כלפיי אורי ברעם, בגין הסתה.
הגיבורים, בשל כך, איך לא, הם המחבלים, בני העוולה, שקורבנם היה ממילא חסר ישע, חסר כל יכולת להתגנן ולהגיב - כל זאת בצמוד ובכפוף למחדלים מתמשכים הסברתיים, שלא נותנים ספק לצד השני בדבר הדה - לגיטימצייה לפגוע בבטן הרכה, כיום זה ילדים וטף, כשידרוג אכזרי ומטורף, וכל ניסיון להבין את מקור התפיסה המעוות בעניין, עם כל הרצון - נכשל.
על כן, בטרם מדינת ישראל מחליטה על בנייה מחודשת בהתנחלויות, כתגובה ציונית למתרחש, ולפני שתישקל תגובת העונשין הצבאית לפיגוע שייזכר לדורות ולעולמים לניצולי הפיגוע הצעירים, ראוי שמערכת המשפט תדע להגיב בעוצמה ובנחישות, עם מידת אובייקטיביות ראוייה, של מקבלי ההחלטות, על-מנת למנוע מחד הסתה ומאידך לפעול כנגד מסיתים, משני צידי המתרס, ובמיוחד אלו שרואים בתושבי מדינת ישראל, כאוייב שמותר להתיר דמו, לרבות אלו המתנחלים.
ויפה שעה אחת קודם.