כל אלה בזירה המפלגתית בישראל ובזירה המדינית בעולם, התובעים מממשלת ישראל לצאת ביוזמה מדינית חדשה, כדי לצאת מהקיפאון ולחדש את השיחות עם הפלשתינים, מנפחים אשליה מחודשת. הם תובעים מישראל להעלות "רעיונות חדשים", להפיק "תוכניות חדשות", לנסח "קווי מתאר" מקוריים, ליזום "צעדים בוני אמון", לפתוח "חלון הזדמנויות", לקחת "סיכונים מחושבים", להציג "אופק מדיני מקורי", לתת "צ'אנס קבוע" אחרי כל פיגוע, ולהסכים ל"ויתורים כואבים". מהצד הפלשתיני הם לא תובעים מאומה!
נשאלות השאלות - מה עוד אפשר לחדש? איזה רעיון מקורי חדשני ניתן להפיק? האומנם אין גבול לדמיון של אופטימיות דיפלומטית מגויסת?
הגיע הזמן לערוך ספירת מלאי של כל היוזמות המדיניות הרבות, מאז אוסלו ועד אנפוליס, שהיו ונכשלו. 17 שנים של יוזמות, רעיונות, שיחות, ועידות, הסכמות, הבנות, חתימות, הבטחות, תקוות וכישלונות. מה עוד ניתן לחדש? איזו "יוזמה מדינית"?
מאחר שלדעת רבים מאוד, מקרב המנהיגים, היועצים והמומחים שהיו מעורבים בכל המשאים-ומתנים במהלך השנים, אין סיכוי להגיע לפתרון מוסכם וסופי, ישראל הציעה פתרונות חלופיים כמו: "הסכם רב-שנתי". "הסכם בשלבים". "הסכם מדורג". "הסכם פונקציונלי". "הסכם של גבולות זמניים". ראוי להזכיר תוכניות ישנות כמו: "תוכנית אלון", "האופציה הירדנית", "התוכנית המשולבת" בין מצרים, ירדן וישראל של האלוף
גיורא איילנד. כל הרעיונות הללו גם הם נדחו.
כל אותם אישים וחוגים פוליטיים מבית ומבחוץ, התובעים מישראל "יוזמה מדינית" חדשה, מסתירים את כוונותיהם האמיתיות. הם לא מתכוונים לרעיונות ולתוכניות חדשות. במילת הקוד שלהם "יוזמה מדינית", הם מתכוונים שישראל תיכנע לתביעה לנסיגה לקווי 67', לפינוי ההתנחלויות, לחלוקת ירושלים ולפתרון הומני לבעיית הפליטים. זו המשמעות של יוזמה חדשה.
כדי לרָכֶּך את התביעה האולטמטיבית הם מוסיפים אמירות וניסוחים מעורפלים של הקלות מטעות ובלתי מחייבות כמו: גבולות 67' עם "תיקונים קלים" - איזה, היכן, כמה? פינוי ההתנחלויות עם "שינויים קלים" - היכן, כמה, על איזה בסיס? פתרון הומני לפליטים - "איחוד משפחות בהסכמה"?
במהלך כל השיחות והוועידות של היוזמות המדיניות, שהתנהלו ב-17 השנים שחלפו מאז אוסלו, ישראל העלתה רשימת דרישות מצידה שכולן נדחו על-ידי הפלשתינים, ולא זכו לתמיכת כל המתווכים למיניהם. תביעות בתמורה להסכמה ישראלית להקמת מדינה פלשתינית והיענות לחלק מתביעותיהם.
ספירת מלאי של התביעות הישראליות האלה שנדחו כוללת: הסכמת הפלשתינים לקץ הסכסוך; קץ התביעות; קץ ההסתה; ויתור על זכות השיבה; סידורי ביטחון; פלשתין מפורזת; שליטה במרחב האווירי; שליטה במעברי הירדן בבקעה.
כדי להיות ריאלים, חייבים להשלים עם העובדה שלסכסוך הקיים בינינו לפלשתינים, אין פתרון בשלב זה. שום רעיון חדש של "יוזמה מדינת" נוספת לא יוביל להסכם של שלום וביטחון והקמת מדינה פלשתינית. מסתבר סופית, בשלב זה, שהמקסימום שישראל מוכנה לוותר ולתת, קטן מהמינימום שהפלשתינים מוכנים להסכים לקבל.