הירי בדם קר מצד 'שוטרים' פלשתינים לעבר מתפללים לא-חמושים - היה צריך להרעיד את אמות הסיפים. במקום זה שמענו גינויים בשפה רפה, ומה שגרוע עוד יותר - הטלת האשמה על המתפללים.
אכן, היהודים הנכנסים באישון לילה להתפלל בקבר יוסף מסכנים את עצמם, אך לא הם אשמים בכך, אלא רשויות המדינה וצה"ל. טוענים כלפי המתפללים שאין הם מתאמים את הכניסה עם כוחות הביטחון, אך הם עושים זאת משום שצה"ל אינו מאשר את הכניסה למקום אלא לעיתים רחוקות.
מובלעת ישראלית
ראוי להזכיר שוב ושוב, שגם על-פי הסכמי אוסלו הגישה לקבר יוסף אמורה להיות חופשית. בהסכמים נאמר במפורש כי קבר יוסף יישאר מובלעת בשליטה ישראלית. צה"ל הפקיר את המקום לידי הפורעים הערבים במהומות תשרי תשס"א (אוקטובר 2000), ואז גם הושאר שם החייל מדחת יוסף לדמם למוות.
מי שהחליטו להפקיר את קבר יוסף אינם מבינים את משמעותו לעם היהודי, אך מתברר שיש יהודים המוכנים למסור את נפשם בעבור המקום הקדוש הזה. במשך כל הדורות מסרו יהודים את נפשם כדי להתפלל בכותל המערבי ובמערת המכפלה, והם ראויים להערכה ולא לגינוי. לא המתפללים אמורים לדאוג לביטחונם, אלא כוחות הביטחון, שמתפקידם לאבטח את חופש התפילה במקומות הקדושים.
חז"ל ניבאו
אי-אפשר שלא להבחין כי המקומות שעליהם ניטש העימות החריף ביותר בינינו לבין הערבים הם הר-הבית, חברון וקבר יוסף. הנוכחות היהודית בשלושת האתרים האלה מדידה שינה מעיני שונאי-ישראל, והם עושים הכול כדי לקעקע את אחיזתנו שם.
אלה המקומות שעליהם אמרו חז"ל (מדרש רבה פרשה עט): "שלושה מקומות אין אומות-העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם - מערת המכפלה ובית-המקדש וקבורתו של יוסף". והסיבה - את שלושת המקומות האלה קנו אבותינו בכסף מלא. אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה, יעקב קנה את חלקת השדה ליד שכם, שבה נקבר אחר-כך יוסף, ודוד המלך קנה את הר-הבית מאת ארנן היבוסי.
חז"ל מדייקים בלשונם באמרם "אין אומות-העולם יכולים להונות את ישראל", כי כל טענה מצד אומות-העולם לבעלות על חלק כלשהו של ארץ-ישראל אינה אלא הונאה. אבל על שלושת המקומות הללו - הר-הבית, חברון וקבר יוסף - לא יוכלו אפילו הרמאים להונות את ישראל, שכן האתרים האלה נקנו בכסף מלא על-ידי אבות האומה היהודית.
האתרים האלה מסמלים את יסודות אחיזתו של עם-ישראל בארץ-ישראל. כאן נטועים שורשי הזיקה העמוקה של העם היהודי לארצו ולמולדתו. לכן הערבים מתאמצים כל-כך לקעקע אחיזה זו, ולכן הנפש היהודית מתעקשת כנגדם, עד כדי מסירות-נפש.
