אירועי הבלוף הקרוי נַכְּבָּה עשו השנה עוד צעד משמעותי לקראת התפוגגות רבתי. ככל שהשקר הזה ילך ויתפתח הוא יהיה מוכרח לחשוף את עצמו כהמצאה והונאה המושלכת לפח האשפה של ההיסטוריה. מהטעם הזה יש לברך על הפעילויות ולעודד אותן עוד ועוד. עוד סיפורים על ה"אסון", עוד אגדות על ה"חורבן", עוד משלים מכמירי לב על עקירה וּפְלִיטוּת, עוד שירי מחאה ותקווה וחלום לשִׁיבה לחיפה ועכו ויפו ולוּד ורמלה - בסופו של דבר הרמאות העממית הזאת תתגלה לעין-כל, האמת הפשוטה תצא לאור ותזרע בכל השטות הזאת מבוכה גדולה כפי שראוי שיתקיים בכל סיפור כיסוי מופרך שנחשפה ערוותו.
כינונה של מדינת-ישראל על חלק קטנטן מאדמות ארץ-ישראל שיוּעדו לה על-פי המנדט הבריטי, הקימה עליה את האומה הערבית ואלה יצאו למלחמת-שְׁמָד נגד היהודים. במלחמה הזאת נחלו הערבים תבוסה כפי שבכל מלחמה יש צד מוּבָס. הערבים היו התוקפן המובס ואין להם להלין אלא על עצמם. זו העובדה הנחרצת שתצוּץ בכל ויכוח עתידי. תבוסה מלחמתית הינה אכן "אסון" אבל יש ל"נַכְּבָּה" הזאת הורים, אחראים, מנהלים, מסיתים ומדיחים, והם לא היו יהודים. היהודים הגנו על עצמם בחירוף נפש וגם הם יצאו מוכים וחבולים אבל ידם הייתה על העליונה.
כפי שהערבים לא קיבלו את החלטת החלוקה של האו"ם, הם גם לא קיבלו עליהם את תוצאת תוקפנותם במלחמת הקוממיות שנכפתה על היהודים. מאז ועד היום הזה הם שואפים בדיוק לאותה מטרה - ביטולה של ריבונות יהודית בחבל ארץ זה. מלחמת ששת הימים הייתה ניסיון נוסף ומטופש של הערבים להשמיד את ישראל וכך הם הביאו על עצמם נַכְּבָּה על נַכְּבָּה. במקום לערוך חשבון-נפש על אַהֲבָּלוּתָם, לחפש דרך שיש בה שכל להשכין שלום וּלהפסיק את מרחץ הדמים, הם דבקים בשאיפתם האווילית להרוות את האדמה הזאת בדם למען מטרה שספק גדול אם אי פעם תושג.
בשביל להתייחס ברצינות לבעיית הפליטים הערבים, חייבים להגדיר אותם כפי שמגדירים "פליטים" בכל העולם. כל זמן שיש לפליטים הללו הגדרה מעוותת מיוחדת להם - הם ישארו פליטים דפוקים. אחזקתם כ"פליטים" עוד שש מאות שנים תהפוך אותם לכל היותר לפליטים מפליטותם השקרית. גם הניסיון הנואל להפריד בין האוכלוסיה הערבית ולתת סימנים שונים בערבים שהם אזרחי המדינה בעל כורחם, לבין בני חמולותיהם ביהודה, שומרון ועזה, אינו אלא טפשות חלמאית של המתיימרים "להבין" את סיבת הסיכסוך. אלה גם אלה בשר אחד ודם אחיד.
המלחמה בין היהודים לערבים במזרח התיכון בעיצומה והיא תימשך עד אשר תבוא האמת ותכריע אותה. אפילו הקולות התבוסתניים במחנה היהודים לא יוכלו לה. הם רק יזיקו עוד ועוד וילבּוּ את הלהבות, ירתיחו את הלבבות, יזרעו הרס ויפיצו שנאה עד אשר תבוא האמת הצרופה ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור.