ביולי 2008 השתתף ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו בישיבה ביטחונית שנערכה באחד מיחידות המודיעין העיליות של צה"ל. היו שם נציגים של כל זרועות מערכת הביטחון העוסקים במודיעין, בתקשוב ובטכנולוגיה. בפני נתניהו הוצג אז הרעיון של הקמת מטה ללוחמה בסייבר טרור בדיוק כמו שיש מטה למלחמה פיסית בטרור. נתניהו הפנים, אבל שום דבר לא קרה מאז. לא כל כך בגללו, אלא יותר בגלל מלחמות יהודים בתוך הזרועות של צה"ל ובין הזרועות הביטחוניות האזרחיות. שנה אחרי זה, כינס אובמה מסיבת עיתונאים בבית הלבן והכריז על הקמת מטה דומה. ביום רביעי בערב השבוע, כמה שעות לפני המראתו לוושינגטון פרסמה לשכת ראש הממשלה את ההודעה הדרמתית על הקמת מטה סייבר לאומי. למי שלא מקורב לנושא ההודעה הייתה מפתיעה והיו כאלו שאף קצת חששו. למחרת, ביום חמישי, התראיינתי ליומן החדשות של תחנת הרדיו "קול ברמה" ושם נישאלתי על-ידי המראיין, בצדק, מה קרה? הרגעתי אותו ואת המאזינים ששום דבר לא קרה, ובעצם הנושא לא חדש. הקמת המטה היא מעין ועדת היגוי עליונה שנועדה לחבר בין הגופים השונים שיש לה נגיעה לנושא, בראשותו של פרופסור
יצחק בן-ישראל, שיש לו הרבה מאוד ידע וזכויות והוא עומד בראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ).
למעשה על הקמת מטה הסייבר דיווחה העיתונות כבר לפני חודשיים, בעקבות כנס שנערך באוניברסיטת תל אביב, בו הופיע פרופסור יצחק בן-ישראל - ראש המולמו"פ, שגם עמד בראש הוועדה שהגישה את המלצותיה לראש הממשלה נתניהו. סביר להניח שהעיתוי אמש לא היה מקרי. נתניהו ביקש מן הסתם לשדר למארחו אובמה שהאיומים על ישראל אינם רק בגבולותיה הפיסיים, ולא משנה אם זה 47 או 67 אלא איומים קיברנטיים גלובליים, שמאיימים באותה מידה גם על אובמה עצמו. הקמת המטה הקיברנטי היא סוג של "מעט מדי, מאוחר מדי", כפי שהגדיר זאת מומחה אבטחת המידע אופיר זילביגר, מנכ"ל SECOZ בראיון לאנשים מחשבים.
עם זאת, אפשר בהחלט לומר גם שמוטב מאוחר מאשר אף פעם. מדינת ישראל מתמודדת עם האיום הקיברנטי כבר כמה שנים. עוסקים בכך גופים שונים, כל אחד בזווית ובתחום שלו - מי בהגנה על תשתיות המדינה הלאומיות ומי בהתקפה לצורך הגנה. במלחמה הקיברנטית, בדיוק כמו בזו הפיסית, עליך ליזום, לפתח כלים, להכות איפה שצריך ולהרחיק את האיום מגבולותיך. האמצעי שמדינת ישראל משתמשת בו להתמודדות עם איום זה, הוא המו"פ, או במילים אחרות: המוח הישראלי והתעשיה המתוחכמת שפועלת פה. בהודעה של ראש הממשלה נאמר, כי "המטה יכלול השקעה במו"פ אקדמי - מרכז חישוב-על באחת האוניברסיטאות, ושיתוף פעולה עם התעשיה האזרחית". היפה במלחמה זו שהיא נעשית ברובה מאחורי הקלעים, כיאה למלחמת מוחות סודית. תוצאותיה מדי פעם נחשפות לעיני הציבור כאשר האקרים מצליחים להשבית כמה אתרים או "תולעים" פוגעים במערכות שוב המפקחות על ייצור טילים גרעיניים אי שם מעבר לים. השמיים הם מעבר לגבול בנושא זה ולמוח היהודי יש הרבה מה לתרום.
גם מי שמחפש בשורה כלכלית, ימצא אותה בהודעה של ראש הממשלה, בדמות הקלות לייצוא הביטחוני בתחום הטרור הקיברנטי. מי שמכיר את הנושא יודע עד כמה קשה לחברות ישראליות לייצא ידע ביטחוני לחו"ל. יתכן שכעת יש כאן פתח לשינוי חיובי ביותר. השקעה זו של מאות מיליוני שקלים, כפי שאמר נתניהו, תסייע בעקיפין להחזרת מדענים, לגיוס מוחות ואולי אף תשפיע על השקעה מסיבית יותר בחינוך הטכנולוגי, שסובל מקיפוח תמידי. אין ספק שאם המטה יידע לבנות את עצמו נכון, ויכין תוכנית ראויות המגובות במשאבים - ולא רק במילים, ישראל תהיה ערוכה טוב יותר למלחמה הבאה, ואף תחזק את מעמדה הטכנולוגי בתחום בעולם.
אבל כמו כל דבר מבחנה של ההודעה הוא בביצוע. כדי שהמטה הזה יצליח נדרשת התעלות נדירה של ראשי ארגונים ומוסדות שיהיו מוכנים להשאיר את האגו שלהם בצד. למטה אין סמכויות, אבל יהיו לו תקציבים, בהנחה שנתניהו דאג מראש לכיסוי להבטחה המימונית שנתן למטה "נשקיע מאות מיליונ שקלים". יש לקוות שד"ר שטייניץ שר האוצר קיבל התרעה על כך או אולי נתניהו מתכוון לגלגל את זה לקופתו של אובמה, שגם זה רעיון לא רע.
ועוד משהו: ההודעה של נתניהו נשלחה באותו השבוע שבו פרסם
מבקר המדינה את דוח הביקורת 61-ב', שכלל כמה פרקים חמורים על מצבן העגום של מערכות המידע בכמה גופים ממשלתיים, כגון מינהל מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה העוסקים בתיעוד וארכיון ועוד. כמו-כן, כלל הדוח פרק על פיקוד העורף.
מערכות שליטה ובקרה בפיקוד העורף וחשף את אוזלת ידו בהקמת מערכת שליטה ובקרה ראויה. בהקשר להכרזה על המטה הקיברנטי, כדאי להזכיר למר נתניהו, שטרור קיברנטי עלול להשבית גם מערכות תשתית כגון חשמל, בנקים ובתי חולים. המשמעות יכולה להיות פגיעה באזרחים שפיקוד העורף אמור לטפל בהם. מי שמבין זאת וקורא את הפרק על מערכות השו"ב של הפיקוד, מתקשה לישון בלילה בשקט.