מחאת הזוגות הצעירים מתרחבת לכל חלקי הארץ והממשלה נבוכה ואובדת עצות. הדרישה היא לפתרונות דיור מיידיים בעוד הממשלה מדברת על הסרת חסמים בשחרור קרקעות וזירוז בנייה של דירות לזוגות צעירים בין להשכרה ובין לרכישה.
איך שלא נסובב, הפתרונות הראשונים לא יגיעו לשלב האיכלוס לפני שנתיים מהיום. כמובן, שבינתיים יתווספו עוד זוגות צעירים ועוד סטודנטים כך שהפער בין הביקוש להיצע לא ייסגר. האם אין תשובה מהירה יותר ויקרה פחות למצוקה האמיתית בשטח?
ברצוני להזכיר לכולנו מה עשה
אריאל שרון לנוכח גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר ועולי אתיופיה ב"מבצע שלמה". באזורי הארץ השונים הוקמו בהליכים מקוצרים אתרי קרוואנים, שנתנו פתרון דיור לכמה שנים לעולים עד למעברם לדיור קבע. אין ספק שדיור בקרוואנים אינו אידיאלי, אולם עבור זוגות צעירים שמחפשים דיור מיידי זה אמור לתת בית בעלויות נמוכות השוות לכל נפש.
תכנון מהיר של האתרים והקמתם באזורי הארץ השונים, תוך הפקת לקחים מפרק הקרוואנים הקודם, ייתן פתרונות דיור סבירים לאותם זוגות.
תחבורה מסודרת למרכזי הערים והאוניברסיטות או הקמתם של האתרים במיקום נגיש לתחבורה ציבורית ותחזוקה ברמה גבוהה גם לקרוואנים ולאתרים עצמם, ייצרו ביקוש למגורים באותם אתרים. התוצאה: ירידה בביקושים לדיור בערים תביא להורדת מחירי השכירות עבור זוגות צעירים וסטודנטים, שיעדיפו בכל זאת לגור בהן.
לסיכום - השם הרע שיצא בזמנו לחלק מאתרי הקרוואנים כשכונות "סלמס", נבע בעיקר מחוסר טיפול נאות באתר ותחזוקה גרועה של הקרוואנים, במיוחד כשהתגוררו בהם עולי אתיופיה, שלא היו רגילים למגורים בתנאים כאלה. זוגות ישראלים ותיקים המתגוררים כיום במקומות שונים בארץ, כמו בקיבוצים, רואים בהם דיור סביר ביחס לאפשרויותיהם.
