לכל תוכניות החדשות והאקטואליה יש פרשני בית ויש פרשנים מזדמנים לפי העניין. פרשני הבית הם הפרשנים הקבועים המופיעים בתוכניות האקטואליה הרלוונטיות לתחומי התמחותם ומסבירים לציבור את התובנות שלהם מהמצב. יש פרשנים לענייני ביטחון, ויש פרשנים לעניינים מדיניים. יש פרשנים משפטיים ויש פרשנים כלכליים. הפרשנים האלו יכולים לבוא מתחומי האקדמיה או מהשוק האזרחי, אולם בדרך כלל הם באים מתחומי התקשורת. במילים אחרות, הם עיתונאים.
הפרשנים המזדמנים גם הם מתמחים כל אחד בתחומו, אולם הם מוזמנים להביע את דעתם על-פי הגחמות של עורכי תוכניות האקטואליה. גם בין הפרשנים המזדמנים בולטת נוכחותם של העיתונאים.
לכל הפרשנים יש דעות משלהם ודעותיהם עשויות להשתקף בפרשנותם. זה נכון וזה לגיטימי. אבל כל אמצעי תקשורת צריך לשאוף להציג מגוון של פרשנויות ומגוון דעות גם אם לאותו
עיתון/ערוץ טלוויזיה יש קו ברור משלו. אולם מה שלא נכון הוא להציג פרשנות חד-צדדית גם אם המציאות לא תמיד תומכת בפרשנות זו. אין ספק שמגוון הפרשנים המופיע באמצעי התקשורת השונים זקוק לרענון דחוף על-מנת ליצור איזון טוב יותר בין הדעות השונות.
נחמיה שטרסלר הוא עורך הכלכלה ב
עיתון הארץ. הוא גם פרשן הבית לעניינים כלכליים של הערוץ השני. לעיתון הארץ יש קו מערכתי ברור אנטי-ממשלתי, אנטי-
בנימין נתניהו ובעיני רבים וטובים גם קו אנטי-ציוני. בחודש האחרון, חודש המחאות – תחילה מחאת הקוטג' ועתה מחאת האוהלים ברוטשילד וברחבי הארץ – מופיע האדון שטרסלר תדיר כפרשן כלכלי של הערוץ השני ומביע את דעתו המלומדת. הנושא המרכזי המעסיק את הציבור הוא מה הם השינויים שהממשלה עשויה להציע בעקבות הוועדה בראשות פרופ' טרכטנברג. לנחמיה שטרסלר אין אף פעם היסוסים. השינויים המתבקשים מופיעים אצלו כמעט תמיד במשפט השני או השלישי: להפסיק לתת לחרדים ול
מתנחלים.
במסגרת רשימה קצרה זו אתייחס רק למתנחלים. מצוקת הדיור במגזר הזה אינה שונה ממצוקת הדיור של שאר אזרחי המדינה. הנטל הכלכלי המוטל על כתפי אוכלוסיה זו אינו שונה במאומה מהנטל הכלכלי המוטל על שכבת הביניים של שאר אזרחי ישראל. תרומתם למדינה של בני מגזר זה לא רק שאינה נופלת משאר אזרחי מדינת ישראל, אלא שבמידה רבה בתחומים מסוימים אפילו עולה עליה, ובראש ובראשונה בתחום התרומה לבטחון המדינה.
כבר כמה שנים שהמדינה איננה משקיעה מעבר לקו הירוק כספים המיועדים לרווחת התושבים. כמומחה לכלכלה, אני מבקש מנחמיה שטרסלר שיצביע על סעיפי תקציב המדינה ה'נשפכים על המתנחלים' כלשונו. אם אינו מסוגל לעשות זאת, ההגינות הבסיסית מחייבת שיפסיק עם הפצת השקר הזה. הבעיה היא שהפצת עובדות לא נכונות היא דרך מקובלת להכפשת הממשלה דווקא בעיתונו של שטרסלר - הארץ, והפרשן המכובד, גם כשהוא מופיע באיצטלה של פרשן אובייקטיבי בערוץ השני, איננו יכול להשתחרר מהאובססיה לניגוח הממשלה באמצעות הפצת עובדות לא נכונות.