השווקים חיכו למילים שייצאו מפיהם של שני האנשים המשפיעים ביותר בכלכלה האמריקנית. הבעיה היא ששני האנשים המשפיעים הם כעת נטולי יכולות, כל אחד מהסיבות שלו. הנגיד
ברננקי חזר בנאומו מיום חמישי על הנאום שנשא לפני מספר ימים בג'קסון הול, לא חידש ולא הוסיף דבר. הוא מנה את הסיבות שמעכבות את ההתאוששות, קראה לרפורמות כלכליות והבטיח שהבנק המרכזי ייתן את חלקו. הוא שוב לא פירט על איזה צעדים מדובר ולכן השווקים יצטרכו להמתין עד 20 לספטמבר, לפגישת הריבית של הבנק המרכזי.
רשימת האפשרויות פחות או יותר ידועה, אך יכולתם של הצעדים לחולל שינוי גדול בכלכלה האמריקנית מוגבלת. תוכנית QE3 היא לא בדיוק דגם הרכב החדש ששני המודלים הראשונים שלו היו הצלחה מסחררת. ככל שהמספר בצד האותיות QE עולה, זה רק מפחית מיעילותם של הצעדים. יחד עם זאת, אלה הם הכלים של הבנק המרכזי ובהם הוא צריך לפעול.
הנשיא אובמה נענה לקריאתו של הנגיד ויצא עם תוכנית כלכלית בהיקף קרוב ל-450 מיליארד דולר, שכללה הארכת תקופת דמי אבטלה, השקעות בשיפוץ בתי ספר, כבישים ותשתיות אחרות, ועידוד מעסיקים אשר יסכימו לקלוט עובדים חדשים. החלק העיקרי של התוכנית המוצעת מופנה להפחתת המסים ליחידים ולעסקים. הנשיא עדיין לא פירט את הדרך בה יממנו את התוכנית, אך הבטיח שעד ה- 19/9 תפורסם תוכנית פיסקאלית שתכלול את פרטי המימון, וכן- וזה החלק החשוב-תוכנית ארוכת טווח לקיצוץ בגרעון.
הדרך אותה התווה אובמה מאוד נכונה - תמריצים המרוכזים בעידוד התעסוקה והשקעה בתשתיות בטווח הקצר, ותוכנית להקטנת החוב לטווח הארוך. הבעיה היא שלמרות הנאום המרשים והמשכנע שנשא הנשיא כאשר קרא למחוקקים להתגבר על המחלוקות ולפעול במהירות לטובת האומה האמריקנית, לא בטוח שהיריבים הפוליטיים ישתכנעו ויעניקו לו את האפשרות לרשום לזכותו הישגים כלכליים לפני הבחירות שיתקיימו בעוד 14 חודשים.
הצעדים של הבנק המרכזי ושל הממשל, אך בעיקר אלה של הממשל, עשויים להעניק עידוד ותמיכה לכלכלה האמריקנית. הבנק המרכזי לבדו לא יצליח לחולל שינוי, אך הניסיונות לדיונים על תקרת החוב, שהתקיימו בקיץ בארה"ב, מעלים הרבה ספקות סביב השאלה האם הספינה האמריקנית תחזור לשוט במרץ.
תגובת השווקים לנאום הנשיא לא תהיה סימן שמעיד על נכונות הצעדים שהוצעו, אלא סימן שמעיד על האמון ביכולת של הפוליטיקה האמריקנית ליישם אותם.
