"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ... ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור: וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל בין האור ובין החושך: ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:" (בראשית א', ב' - ה')
ראש השנה הוא על-פי המסורת היום בו נברא אדם הראשון והסתיימה בריאת העולם. המקובלים למדו מראשיתו של ספר בראשית, שמכיוון שהאור הגשמי בעולמנו מגיע בעיקר מהשמש ומהכוכבים ומכיוון שאלו נבראו רק ביום הרביעי, אנו מבינים כי האור של בראשית לא היה אור גשמי אלא אור רוחני. אך לאן נעלם האור הרוחני עם התגשמותה של הבריאה? על כך אומר המדרש, כי "גנז אותו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא" האור הוא הכוח המניע, המחיה והמאפשר את קיום הבריאה. תחושה אינסופית של שלווה, סיפוק והנאה, אמונה ושביעות הרצון, נתינה, אהבה ושמחה - כל אלה מהווים ביטוי לתכונתו של האור.
גם האור הגשמי הוא המניע, המחיה והמאפשר את קיומנו. קרינת השמש הינה מקור האנרגיה והאור אשר בהשפעתם נוצרו החיים והתפתחו עד לתקופתנו. אור השמש קשור בתודעתנו עם בהירות, שמחה, חמימות ובריאות - אם נחשפים לו במינון המותר.
החדרת אור היום הטבעי אל תוך המבנה באמצעות חלונות אינה מסכנת את הבריאות, להפך, היא בעלת תפקיד פסיכולוגי בעל תרומה חיובית, זהו הקשר החזותי עם החוץ. האדם המודרני בן זמננו מבלה את מרבית חייו במה שניתן להגדיר כ"פנים". לא עולה על דעתנו לוותר על קשר עם החוץ בבית מגורינו ולא נסכים לגור בבית או דירה ללא חלונות. יתרה מזאת, הרוב המכריע של בני האדם יעדיפו גם שמשקום עבודתם יהיה במבנה עם חלונות.
גודל החלונות, צורתם ומיקומם הינם שיקולים מכריעים בעיצוב ובתכנון של הבניין הן מבחוץ והן מבפנים. השיקולים הם החדרת אור, איוורור, הרמוניה בחלל , תקציב וחיסכון באנרגיה. גודל ומיקום החלון צריך להיות כזה שלא יגרום לסינוור בשעות מסוימות של היום ומצד שני יגרום לשוהים בחלל רווחה ושביעות רצון. אור השמש הישיר מכניס לחלל הבנוי דינמיות בתנועתו במהלך היום , מעורר ומחיה אותו. בעונת החורף יש לקרינת השמש השפעה חיובית לא רק בעצם החימום אלא גם בתחושה של ערנות ושמחה. בבתי מגורים, התקנת חלון גדול ככל הניתן בחדר המגורים יאפשר הסתכלות מתחת לקו האופק, כלומר, ראיה החוצה אפילו במצב של ישיבה. בשאר החדרים ניתן להתקין את החלונות בגודל קטן יותר כמו בחדרי שינה בהם חשוב לאפשר פרטיות.
מהלך השמש ומשך היום והלילה משתנים בחורף ובקיץ במחזוריות של שנה, זאת, כתוצאה מזווית הקרויה "זוית הנטיה" של סיבוב כדור הארץ ביחס לציר ההקפה שלו סביב השמש. אם נבין את משמעות תופעה זו נוכל להשכיל ולתכנן את חלוקת האור בחלל בהתאמה לגרמי השמיים. גלוי וידוע לכל, כי השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב בקשת הנוטה דרומה, המעניין עבורנו הוא ההבדל במהלך השמש בדרכה מהמזרח למערב בקיץ ובחורף. בקיץ, זורחת השמש צפונה מן המזרח ושוקעת צפונה מן המערב באותו יום, כאשר היא גבוהה ביחס לאופק . משמעות הדבר היא, כי חלונות בחזית הצפונית יהיו חשופים לקרינת שמש ישירה בחודשים מאי, יוני ויולי בשעות הבוקר ובשעות אחרי הצהריים.
בהתאמה, בחורף זורחת השמש דרומה מן המזרח ושוקעת דרומה מן המערב, כאשר היא נמוכה ביחס לאופק. ולכן, מיפנה דרומי עם הצללה מינימלית מהווה מקור אור טבעי מעולה בכל ימות השנה - בחורף, השמש נמוכה ותכניס אור וחום ישירים גם יחד, ואילו בקיץ יהיה אור ללא קרני שמש ישירות.
אור השמש הטבעי, הגשמי והאור הגנוז, הרוחני שקיבלנו בבריאת העולם בראש השנה הם מתנות שיש לשמור, לטפח ולהשתמש בהן בתבונה.
כתיבה וחתימה טובה.
