התחזית הקודרת לשנה החדשה

לא צריך להיות חזאי או הוזה בכוכבים כדי להבין שהשנה החדשה מתחילה את דרכה ברגל שמאל וצופנת בחובה מהמורות רבות. הקלחת רותחת במיוחד במישור המדיני-ביטחוני. בקרע העמוק שבין ישראל לפלשתינים נראה השלום רחוק מאי פעם להשגה. פלשתין העתידית, גם כשהיא על הנייר בלבד, מסבה כאב-ראש לא קטן לשכנתה היהודית. כמוה גם שכנותיה האחרות - מצרים, סוריה וטורקיה - שלאור המהפכה בעולם המוסלמי רק חורשות את רעתה. גם המצב הכלכלי רחוק מלבשר טובות. למשבר הפיננסי העולמי יש ויהיו השלכות מרחיקות לכת אף על המשק הישראלי. צמיחתו היחסית בטלה בשישים אל מול הצונאמי הכלכלי הגדול המתחולל בעולם, וככל הנראה יחזור המיתון ויכה גם בו. במישור הפוליטי לא צפוי שקט לרגע. בחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות ה"עבודה" עלולה לחולל במפלגה זעזועים קשים. מהומת האלוהים שתפרוץ בה שוב מאיימת על שלמותה כבעבר, ולא מן הנמנע שפילוג נוסף יפקוד אותה. על-פי התרחש הצפוי לא ישבו עוד שלושת ה"לוזרים" בחיבוק-ידיים ולא ישלימו עם כישלונם. גם בקדימה סוערות הרוחות והמאבק בין ראשיה על הנהגתה, רק הולך ומחריף. בתסמין הקיים צפוי שאול מופז לגבור על ציפי לבני ולהחליש עוד יותר את :קדימה", ההולכת כל הזמן אחורה. מי שתיבנה מן המהומה הפוליטית תהיה, ללא ספק, "ישראל ביתנו". היא גם זו שתצא מחוזקת מן הקרע העמוק בין ישראל לפלשתינים. כוחו של אביגדור ליברמן, כמי שחזה את הנולד, רק יתחזק לאין ערוך, ואם אכן יוקדמו הבחירות, יהיה זה הוא שיקטוף את הפירות. אל הצפי הפסימי הזה מצטרף גם ביטחון הפנים הרעוע, שכבר עומד, ממילא, על כרעי תרנגולת. אין ספק כי משטרת ישראל תתקשה לעמוד אל מול גלי הפשע, שרק הולכים וגואים ברחוב. ובהעדר תקציב וכוח-אדם ימשיך להתל בה העולם התחתון עוד ביתר שאת.