אחת למספר חודשים, כך נגזר, יתקלו הקוראים ב
ראיון חגיגי עם עו"ד
רם כספי, מי שיועד מלידתו להיות אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל (ואין בכך ביקורת).
כספי הוא מייצג נאמן של אילי ההון ומליץ היושר שלהם. הראיונות וההצהרות שהוא משמיע בשבחם אינם רק במסגרת השירות המצופה של עו"ד בכיר ללקוח צמרת, אלא נראה שכספי) שהגדיר עצמו בעבר כסוציאליסט ותמך במפלגת העבודה) מזדהה עם לקוחותיו הזדהות רגשית מלאה.
לשיטתו של כספי הטייקונים הם אידיאליסטים אמתיים וציונים נלהבים השומרים אמונים למדינת ישראל הם " משקיעים בה למרות הקשיים ומשלמים מסים כבדים. בתמורה הם סובלים מהגל העכור ששוטף את המדינה לאחרונה ומכוון נגדם. האנשים האופטימיים האלה, שתמיד רצו לבנות, להקים ולתרום, אומרים לי לאחרונה דברים שאף פעם לא שמעתי, כמו: נמאס לנו. נמאס מהכינוי הלא מחמיא 'טייקונים', נמאס שמאשימים אותנו שאנחנו עושקים, כביכול, את הציבור". טוב לא ציפיתי לקרוא בראיון יחצני במעריב) ע"ע דנקנר( שהטייקונים הם ברובם לווים הגדולים המשקיעים כסף ציבורי שלוו בדרך של הנפקת אג"ח - הזקוק כיום לתספורת.
אין לי רצון להתעמק בחזונו הכלכלי של עו"ד כספי ואף לא לדון במגוון דעותיו בנושאים כלכליים עסקיים, חברתיים ומדיניים. מחמת תפקידו כעורך דין המייצג אינטרסים כבדים לעולם אינך יכול להבחין היכן מדבר כספי בשם לקוחותיו והיכן מסתתרות דעותיו הפרטיות האמתיות, וכשאין בסיס להפריד בין הדבקים הללו עדיף להתעלם . בעוונותיי איני סבור שמי שיודע לנהל מו"מ על עסקות גדולות הוא בהכרח כלכלן טוב יותר, או שיש לדעותיו בענייני חברה וכלכלה ערך מוסף. כך גם איני סבור שגנרל מזהיר מבין בהכרח בעסקים ושמנתח בכיר מבין במנהל וכך הלאה.
מה שהטריד אותי יותר מכל בראיון הוא היומרה של עו"ד כספי להציע שירותיו בכל הנוגע להסכם השלום עם הפלשתינים, וכך הוא מצהיר - " אני מוכן לעזוב את המשרד שלי מחר בבוקר ולהעביר את השולחן העמוס למישהו אחר רק למען דבר אחד: ניהול המשא-ומתן עם הפלשתינים. אפשר וצריך לנסות לגמור איתם עניינים. אני מרגיש שאני יכול לעשות את זה. אני לפחות חייב להציע את השירותים שלי".
ראשית נזכיר כי אין כל חובה על עורך דין להציע את שירותיו לאף אחד ואסור לו עקרונית לחזר בכלל אחר עבודה. בכל זאת מרגש לראות את כספי מוכן להתגייס מיד למלאכה. תמוה שעורכי דין מנוסים ומצליחים לא פחות אינם חשים שחובה עליהם להציע למולדת שירותים של מו"מ מדיני- האם הדבר נובע מצניעות יתר?. יש לציין שכמה מהם, בניגוד לרם כספי ,רכשו ניסיון אמיתי בניהול מו"מ כזה-לדוגמה עו"ד
דב ויסגלס.
למיטב ידיעתי לעו"ד כספי אין ניסיון מיוחד בניהול מו"מ מדיני ובוודאי שיש מי שיוכל להבהיר טוב ממני את ההבדלים בין מו"מ עסקי למו"מ מדיני. בטרם אנו מפקידים את המו"מ המדיני החשוב ביותר בידי מי שאינו נמנה על דרג פוליטי או דרג מקצועי מדיני, ואין לו גם שום חובה או אחריות לציבור הבוחרים, רצוי לברר אם יש לו ניסיון כלשהו בניהול מו"מ מסוג זה.
אם יידע בניהול מו"מ עסקי חשוב כל כך לצורך ניהול מו"מ מדיני, מדוע עו"ד כספי אינו מציע שהפלשתינים מצדם ימנו עורך דין עסקי לשבת מולו במו"מ. זה יכול להיות חזיון מעניין למדי לראות כיצד מתנהל, לדוגמא, מו"מ בין מומחים לדיני תאגידים על שאלת הריבונות בהר הבית. אולי הפלשתינים יתפתו לקבל הסדר תאגידי שייצור חברת אחזקות כללית שתחזיק במשותף במניות חברות בנות לניהול הר הבית והכותל המערבי, תוך שמניית השליטה המגלמת את הריבונות במקום תופקד בנאמנות בידי מזכ"ל האו"ם?.
אפשר להסדיר גם פטורים ממס והסכם רוטציה בכל נוגע למשרות החשובות בחברה ובכל מקרה של חילוקי דעות בין הצדדים עו"ד ממשרד כספי ימונה כבורר. אפשר גם לטשטש את סוגיית הריבונות על-ידי מתן אפשרות לקרן השקעות זרה לרכוש את חברת אחזקות הר הבית בע"מ. בסוף נגמור עם חרם מאמינים שימחו על מחירי הכניסה הגבוהים ויחליטו שניתן להתפלל לאל בכל מקום.
בשלב מתקדם יותר ניתן יהיה להציע גיוס הון ולעניין משקיעים בהקמת קניון המקדש/ אל-אקצה. רק נניח למגזר העסקי לעצב את ההסדר ואפילו השמיים כבר לא יהיו הגבול. לא רק שנפתור את כל הבעיות הפוליטיות, הנראות חסרות פתרון כרגע, אלא שגם נרוויח כמה שקלים באותה הזדמנות חגיגית. או אז יוכל עו"ד כספי לחזור למשרדו ולשולחנו העמוס ובא לציון גואל.
