תהיה הרטוריקה ויהיו ההסברים של אלה אשר תמכו ותומכים ב"עסקת שליט", אותה עסקה לשחרורם מהכלא של 1,027 מחבלות ומחבלים מסוכנים שדם יהודי על ידיהם, שאושרה ע"י ממשלת ישראל, משכנעים וצודקים ככל שיהיו (הגם שאת רובם ככולם ניתן גם לסתור) דבר לא ישנה ולא יוכל לשנות עובדה מהותית אחת, והיא: בסופו של יום ובחלוף חמש שנים הוכח לכולם שוב שהטרור יכול להכניע את מדינת ישראל החזקה, שתענה בסוף לדרישותיו ותניף שוב את הדגל הלבן בפני הטרור ובפני אותו מעגל הקסמים של הטרור.
מעגל הקסמים של הטרור הוא אותו המעגל בו מחבלים ערבים ירצחו יהודים ואז אם יצליח צה"ל לשים עליהם את ידו, תוך סיכון חיי לוחמיו ולעיתים אף במחיר מותם, הרי שאותם מחבלים לא יחוסלו אלה ייתפסו ויעמדו לדין (ראה כדוגמה ערך רוצחי משפחת פוגל, התינוקות וההורים מהישוב איתמר) ואם הם יימצאו אשמים בדין אז ייכנסו לקייטנת השב"ס בישראל, בה הם יזכו להטבות רבות על חשבון מדינת ישראל כאשר בין היתר יוכלו גם לרכוש תארים אקדמאיים, ואז חבריהם המחבלים שנותרו חופשיים יחטפו אזרחים ו/או חיילים יהודים ובאמצעותם ישחררו אותם בעסקות שבויים עם מדינת ישראל, ואז מחבלים אלה ישובו חזרה אל מעגל הטרור ממנו הם באו וירצחו ו/או יהיו שותפים לרציחתם של יהודים נוספים וכך חוזר חלילה.
כן עם עם ישראל, האמת חייבת להיאמר ולהישמע בקול צלול גם אם ברור לי כי אינה ערבה ונעימה לאוזניים. חוסר יכולתה של מדינת ישראל, שאנו מתפארים השכם וערב בכוחה הצבאי הרב, להוריד במשך 5 שנים (כן, במשך 5 שנים!) ארגון טרור כמו החמאס, שממשלתו ומפקדותיו נמצאים אך במרחק של פסיעה מאיתנו, פה ברצועת עזה, על הברכיים, ולשחרר את החייל שלנו באמצעים צבאיים ואחרים, שרבים מהם אגב לא נוסו כלל, כדוגמת הפעלת לחץ מאסיבי ושוטף על החמאס תוך השוואת תנאי הכליאה של מחבליו,אותם הם מבקשים לשחרר, לתנאי הכליאה של שליט, היא כישלון ותעודת עניות למדינת ישראל על כל מערכות הביטחון שלה.
מדינת ישראל משלמת היום ועוד תשלם לצערי גם בעתיד ביוקר על אווילותה המדינית והביטחונית שנמשכת שנים רבות, שהיא גם פועל יוצא של ריקבונה החברתי - ציבורי וחוסר הצדק המתפשט לכאב ליבי לכל תחומי החיים שלנו. פרשת שליט, כפרשות נוספות, הינה עוד עדות והוכחה שישראל של ימינו התדרדרה למצב שאוייבנו מרגישים בחולשתה שהיא כנראה אינה יותר מ"נמר של נייר" - דבר שרק מגביר את תיאבונם בהמתנה לשעת כושר כדי לפגוע בה שוב.
כן הוכח לכולנו שוב גם הפעם, שמי שבאמת מנהל את המדינה זו התקשורת אשר מטילה את מוראה על כל מקבלי ההחלטות, באמצעות יצירת הלחץ הציבורי באמצעות בנה החורג - דעת קהל.
כן ראוי גם לציין ולהדגיש שבעסקות של שחרור של מחבלים רוצחים מדובר גם בחוסר צדק משפטי משווע כלפי כל אותם משפחות נפגעי טרור שמדינת ישראל משחררת את רוצחי יקיריהם לאחר שנשפטו כדין. ישראל בחרה לתפוס אותם בחיים ולהביאם למשפט וזאת במקום לחסלם, והנה כעת, למרות שנעשה בעיניינם משפט צדק היא משחררת אותם לחופשי. ובעניין זה אין מוסרי ואין צודק יותר שלפני שחרורו של מחבל שרצח ו/או היה שותף לרצח יהודים, תהיה על המדינה החובה לקבל תחילה את הסכמת משפחתו של אותו יהודי שנרצח בפיגוע טרור לשחרורו של אותו מחבל רוצח יקירם. וראוי שגם המחוקק יביא זאת לידי ביטוי בחקיקה בספר החוקים של מדינת ישראל.
כן עם ישראל , אמירת דברי ביקורת ואמת לעם , ובפרט כאשר אלה אינם ערבים ואינם נעימים כלל לאוזניים , הינה בבחינת חובה ציבורית וצו מוסרי עליון, הגם כי ברור לי היטב שגם היום כבימי התנ"ך, יהיו לא מעט אשר ידחו את דברי הביקורת והאמת האלה בכעס רב ואולי אף גם בשנאה, ועל זה כבר נכתב הרי בספר עמוס פרק ה', פסוק י': שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר, מוֹכִיחַ; וְדֹבֵר תָּמִים, יְתָעֵבוּ".
כן עם ישראל, וכן אדוני ראש הממשלה "מצוות פדיון השבויים" הינה אכן מצווה חשובה ונעלה מאוד לעמנו, אולם באותה הנשימה חייבים אנו להדגיש כי מאחר שאין המדובר בפדיון שבוי במטבע כסף, שאז כמובן מן הצדק ומן החובה המוסרית לשלם כל סכום אשר ידינו משגת לשלמו כדי לשחרר את אותו שבוי חטוף, אלא המדובר בפדיון של שבוי אחד תמורת אלף ועשרים ושבעה טרוריסטים רוצחים, שדם יהודי על ידיהם ודם יהודי עוד יהיה (כך לפי ניסיון העבר) על ידיהם (והלוואי ואתבדה), הרי שיש ליתן משקל רב גם למה שקבעו כבר חז"ל (חכמנו זכרונם לברכה) בעניין מצווה זו של פדיון שבויים והוא ש"אין פודין את השבויים יותר מכפי דמיהן", ובמילים אחרות: שבוי אחד רק תמורת אחד! זאת על-מנת שלא לסכן חלילה את עם ישראל ולא לגרום לאויבינו להתאמץ לקחת עוד יהודים בשבי כדי לשחרר באמצעותם את יתר חבריהם הרוצחים הכלואים.
ניתן כאמור רק להניח כי בהתבסס על נימוק זה של חז"ל, כתב שנים רבות מאוחר יותר גם ראש הממשלה בספרו "מלחמה בטרור" בעמוד 144 כי אין לשחרר מחבלים כלואים. דבר זה גם בא לידי ביטוי בדוח ועדת שמגר שקבעה אך לאחרונה שבעסקת שבויים על מדינת ישראל לעמוד על העיקרון של שבוי אחד רק תמורת אחד!
מדובר אם כן ביום שמח שהחייל שלנו משתחרר מהשבי ושב בסופו של דבר הביתה לחיק משפחתו, לצד יום של כאב, עצב וחשש כבד מאוד לעתיד מדינת ישראל וגורל אזרחיה.
ואסיים ברשותכם בברכה לעם ישראל ומנהיגיו: "השם את העוז לעמו ישיב וייתן".
