אמש בישרו כלי התקשורת על השגת "עסקה" (מילה מגונה לסחיטה) לשחרורו של
גלעד שליט. עדיין מוקדם להעריך את המחיר הסופי שתשלם ישראל על הכניעה לסחטנות של טרור החמאס, אך ברור כי "צבא החברים של גלעד" נחל ניצחון פירוס.
עוד בטרם התקבל אישור הממשלה להצעת העסקה, החל לפעול מכבש לחצים של חגיגות התקשורת והמקורבים למשפחת שליט מול בית ראש הממשלה, שהופרו רק על-ידי שני בריסטולים שהניפו בטירוף כאבם יתומי משפחת סחיווסחורדר שנרצחה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים באוגוסט 2001, שבהם נכתב כי "דם הקורבנות זועק".
ב-1995 כתב ראש הממשלה
בנימין נתניהו בספרו "מקום תחת השמש", כי שחרור מחבלים היא "טעות שממשלת ישראל חוזרת עליה שוב ושוב". השחרור ההמוני של רוצחים מורשעים נראה כדרך הקלה להיכנע לסחיטה.
כמאמר
שירו של רודיארד קיפלינג, "כופר דני": "זהו תמיד פיתוי-שטן לעם עשיר וקצת עצלן/ להתנפח בחשיבות ולהצטחק:/'אני חזק ברוך השם. אך אין לי פנאי להילחם,/ על כן הפעם אשלם - והסתלק!" (תרגום: חנניה רייכמן).
אך הסחטן אינו הולך.
הסחטן מגיב היטב לחוקי הביקוש וההיצע. וכאשר התשלום עבור חטוף ישראלי שובר שיאי מחיר חדשים, יהיה זה עלבון לשכל הישר לחשוב שלא נמצא עצמנו מול ה"גלעד שליט" הבא בטווח זמן קצר יותר מאשר נדמה לנו.
את החולשה הזאת מול אידיאולוגיות רצחניות לא רק ישראל משדרת. בישראל היינו עסוקים מדי בימים האחרונים כדי להבחין כי אירן הכריזה מלחמה גלוייה על ארה"ב. תוכנית שפרטיה, כך נראה על-פי הדיווחים אשר נחשפו כעת לציבור, כוללים תכנון פיצוץ רב נפגעים שמטרתו - רצח השגריר הסעודי בוושינגטון. תוכנית זו, שכבר הייתה בשלב מתקדם, נחשפה בשל שיתוף פעולה אירני עם קרטל סמים מקסיקני שבמקרה הגיע לפתחו של סוכן אמריקני השתול בקרטל. התוכנית הייתה בין השאר לפוצץ מטען רב-עוצמה של חומר נפץ באתר ציבורי בוושינגטון ולהחריבו על-מנת לחסל את השגריר הסעודי, זאת תוך גרימת טרור ורצח המוניים. מארגני הפיגוע אותרו עד למשמרות המהפכה בטהרן, ואישור לכך ניתן על-ידי הנשיא אובמה עצמו במסיבת עיתונאים אשר
בה הכריז כי "הדבר החשוב הוא שאירן תסביר לקהילה הבינלאומית מדוע מישהו בממשלתה מעורב בסוג כזה של פעילויות...".
בסגנונו הפחדני, הותיר הנשיא האמריקני
ברק אובמה את הפרסום אודות ההתקפה שסוכלה בידי התובע הכללי שלו, כאילו נחשפה רשת להברחת סמים. ההודעה הרופסת שיצאה ממשרד התובע הכללי הכריזה כי מדובר "בהפרה של החוק הבינלאומי"... כן, אבל איזו הפרה? קוראים לה "הכרזת מלחמה".
החלטתו של אובמה להשאיר את הטיפול בפרשה בידי התובע הכללי כאילו יש כאן הפרת חוק רגילה, משלימה את השידור הנוכחי של ממשלת ישראל לכוחות ציר הרשע: "...אין לי פנאי להילחם, על כן הפעם אשלם"...