לא רק גלעד שליט - גם מדינה שלמה יצאה אתמול מחושך לאור. במשך למעלה מחמש שנים החשיך הבור האפל של גלעד שליט לא רק את פניו של החייל השבוי, אלא אף את פניה של ישראל כולה. כמו גלעד שליט, נגזר במרוצת הזמן הזה גם עליה לשקוע בדמדומים, ובדיוק כמוהו שוב עמדה אתמול מדינה שלמה על רגליים איתנות, תוך שהיא מתקשה להאמין למה שנאלצו עיניה לראות. את תעצומות הנפש של ישראל ניתן היה לחוש היטב דווקא בשחרורם של מאות מחבלים, עם דם על הידיים, תמורת שחרורו של גלעד שליט אחד בלבד. שום מדינה אחרת לא הייתה, מן הסתם, נוהגת כמוה, ובוודאי שלא מרשה לעצמה מותרות שכאלה, בדיוק כשם ששום צבא, זולת צה"ל, לא היה נוקט מדיניות של "אחרי", שבה צועד תמיד המפקד בראשו של הדרג הלוחם. חלון שנסגר חזקה על לובשי המדים שיוכלו עכשיו לשאוב תעצומות של ביטחון וכוח ממחוות פדיון השבי של ראש הממשלה. אין כמו במחווה הזו כדי לשדר להם שצה"ל לעולם לא יפקיר אותם, על כל צרה שלא תבוא. צערן וכאבן הנורא של משפחות השכול על מר-גורלן אומנם מפלח לב כל אנוש. אלא שלא היה מנוס מההחלטה האכזרית שנטל על כתפיו בנימין נתניהו. אילו היה, חלילה, מתמהמה - קרוב לוודאי שחלון ההזדמנויות להצלת שליט היה, מן הסתם, נסגר לעולם. או אז הייתה נגזרת על ישראל בכייה לדורות. מלבד זאת נמדדת עוצמתה של ישראל גם בכוחה וביכולתה להתמודד עם בני העוולה ששוחררו. הלקח נלמד מעל לכל הוכיחה אתמול מדינה שלמה את אהבתה חסרת הגבולות לחייל האחד שלה. מן האהבה הזאת ישאב, בוודאי, גלעד שליט את הכוח להתמודד עם כל מה שעוד צפוי לו בתהליך שיקומו הארוך. שלא בדומה לשבויי צה"ל מן העבר, שפר מזלו של גלעד שליט. שלא כמותם הוא לא נאלץ לעבור את ייסורי השאול הטראומתיים שהיו מנת-חלקם בתחקירים מתישים ומיותרים מדי. גם לא ייגזר עליו לעבור את מסכת הטרטורים הקשה שנפלה בגורלם של אותם שבויים בעבר. מסתבר שצה"ל למד, סוף-סוף, את הלקח הנדרש משחרורו של פדוי השבי שליט.