אינני יודע מי קבע את המונח החמוד "אביב ערבי" למרחץ הדמים שנעשה סביבנו במדינות ערב השונות, כי לדעתי ניתן לומר כבר עכשיו שאם זה "אביב ערבי" אז אוי ואבוי ממה שיביא "חורף ערבי"..
אם נתייחס לנושא ביתר רצינות נראה שקדם לאביב הזה, "סתיו ערבי", הזמן שבו התחילה אירן ,לפני מספר שנים במאבקה לקבל מנהיגות בעולם הערבי ושליטה על מדינות הנפט במפרץ הפרסי (כאשר הגישה העויינת והקולנית נגד ישראל מטרתה לשרת מטרה זו...).
הפיתוח הגרעיני האירני וצחצוח החרבות הנשמע מכוון טהרן פתח שוב את המאבק השיעי-סוני שהיה רדום יחסית בעשורים האחרונים של המאה העשרים.
מכיוון ששום מנהיג סוני לא קם ליצור תביעה למנהיגות שכנגד, (מובראק סלד מהפן הדתי) אזי מנהיג טורקיה,
ארדואן החליט שהוא זה שצריך לתפוס את ה"כתר" הסוני (וגם פה הדבר כולל כמובן פתיחת פה גדול על ישראל ואיומים מסוגים שונים).
"האביב הערבי" הזה מאופיין בכך שהפגנות המחאה בכיכרות של תוניס וקהיר לא היו למען חופש ודמוקרטיה (כמו שיש פה ובעולם כאלה שמנסים לשכנע אותנו בכך...) אלא היו תולדה של המשבר הכלכלי העובר על העולם יחד עם התפתחות האינטרנט. אנשים שם פתאום הבינו באיזה בוץ וסחי הם שוחים, לפיכך המחאות ברובן היו על-רקע כלכלי של אבטלה ומחסור. מצד שני המהומות בלוב, סוריה, ירדן ותימן היו בעיקר על-רקע שבטי או דתי ללא קשר ישיר למה שקרה במדינות צפון אפריקה, למעט האומץ לצאת לככרות.
מה מתקבל כיום מכל האירועים הללו. ראשית, אנו רואים בהצלחת ה"מהפכות" בצפון אפריקה התפתחות לכוון הקצנה דתית איסלמיסטית, השלטת חוקי השריעה יחד עם יצירת "כאילו" דמוקרטיה. כאשר המצב כלכלי ישאר למעשה ללא שינוי, ולפיכך תמשך חוסר יציבות בארצות אלו עוד זמן רב. לגבי מדינת ישראל, אם כי לגבי מה שקורה (ויקרה) במדינות צפון אפריקה ותימן לא צפויות השלכות משמעותיות, הרי על מה שצפוי לנו מהצלחת הרחוב בירדן או בסוריה יהיה עלינו להתמודד מבחינה ביטחונית בצורה רצינית.
במידה והמרידה בסוריה תקבל תפנית לרעת אסאד, פרוש הדבר הצלחת הסונים לדכא ולמחוץ את העלאוים ושלטונם (שהם שיעים במקור), ואז יתכן צעד ייאוש אירני, (ישירות או דרך חיזבאללה), לנסות להצית מלחמה שתקיף את סוריה לבנון ואותנו.
מצד שני, אם בירדן יופל המלך עבדאללה, הרי ששליטי המדינה יהיו התושבים הפלשתינים. משמעות הדבר שתהיה בידם מדינה , כולל צבא מודרני שינסו בעזרתו לשבור את הקפאון בשאלה הפלשתינית. זה יכול להסתיים עבורנו בטוב (נעביר לרשותם את השליטה ביו"ש) או חלילה בהתפרצות של מעשי איבה שיביאו למלחמה.
כמו שנאמר בתחילת המאמר: "החורף הערבי" מתקרב.
