ישראל ויוון - ברית בערבון מוגבל

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ליוון איננו סוד. בימים האחרונים גדושה התקשורת הישראלית והבינלאומית בידיעות בנושא זה על-רקע הספקולציות לגבי כוונותיה של ישראל ביחס לגרעין האירני. על-פי הערכות של מומחים אמריקנים שיתוף הפעולה הביטחוני איננו רק תוצאה של הרעת היחסים הדרסטית בין ישראל לטורקיה אלא גם, ואולי בעיקר על-רקע הערכות ישראליות שיוון יכולה להוות בעלת ברית אסטרטגית חשובה בתקופה של חוסר יציבות באגן הים התיכון הנובעת מהזעזועים בצפון אפריקה כמו גם בסוריה, מה עוד שחיל האוויר הישראלי נהנה מהמרחב האווירי של יוון לצורך תמרונים. התחממות היחסים בין ישראל ליוון באה לידי ביטוי ברור כאשר ראש ממשלת יוון פפנדראו, שנטש את מסורת אביו הפרו-פלשתיני, שהיה גם הוא ראש ממשלה, היה זה שדאג שספינות לא תצאנה מנמלים יוונים במסגרת משט לעזה. הוא ביקר בישראל בקיץ האחרון, ולמיטב ידיעתי בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר ביוון. הייתה זו יוון שנחלצה ראשונה לעזרת ישראל בעת השריפה הגדולה בכרמל. ישראל ויוון הן שתי מדינות ים תיכוניות המקצות אחוז גבוה מכלכלתן לצורכי ביטחון. על-פי נתונים המתייחסים ל-2009 תקציב הביטחון של יוון הוא 3.2% מהתוצר המקומי הגולמי, ואילו זה של ישראל 6.3% (לשם השוואה טורקיה מוציאה 2.7% מהתוצר שלה לצרכם צבאיים), ונראה כי ישראל מקווה להעצים את חלקה במכירת ציוד צבאי מתקדם ליוון.

חשש ליציבות המשטר ביוון

ברית זו ברוכה, אלא שבימים אלה קשה לשמוח וקשה לסמוך על בעלת ברית כיוון. במצבה הנוכחי אין היא יכולה להיכנס להוצאות צבאיות גדולות. להפך, היא תאלץ לצמצם הוצאותיה הצבאיות. אך מה שיותר מדאיג הוא החשש ליציבות המשטר ביוון. ביום שלישי הדיח ראש הממשלה פפנדראו את צמרת הפיקוד הצבאי הבכיר הכולל את מפקדי צבא היבשה הים והאוויר כמו גם כתריסר קצינים בכירים אחרים והחליפם באנשים המזוהים כנאמנים לו. צעד זה מעלה תהיות האם הועלה חשש כי נוכח ההכרעות הקשות שבפניהן ניצבת יוון באשר לעתידה בגוש האירו עלול הצבא לנקוט באמצעים שאינם נובעים מהחלטות הדרג המדיני, אם לנקוט לשון זהירה. אומנם ההודעה הרשמית הבהירה כי חילופי גברי בצמרת הצבאית נערכים כנוהל בשיגרה כל 2 - 3 שנים אך זה נכון רק כחילופין פרטניים ואין זה המצב כאשר מדובר בצמרת הצבאית כולה כגוף אחד. אין לשכוח כי בשנים 1967 - 1973 הייתה יוון נתונה לשלטון צבאי הידוע בשם "שלטון הקולונלים", אך מאז יוון היא דמוקרטית ורוב האנליסטים סבורים שהיא תמשיך להיות כזו. מכל מקום בשנה האחרונה בעת המהומות ביון היו סימנים לכך שכוחות הביטחון מרשים לעצמם לנקוט ביוזמות שלא על דעת הדרג המדיני, ונזכיר כאן רק אחת מהן. במכתב גלוי לממשלה הודיעה עמותה המאגדת בתוכה אנשי צבא כי "הכוחות המזוינים של יוון" עוקבים בדאגה הולכת וגוברת אחרי צעדי הממשלה וכי "אמונם בכוונות הממשלה הולכת ומתערערת". על ישראל לקחת בחשבון נתונים אלה בשיקוליה האסטרטגיים המתייחסים לאגן הים התיכון.