עובדי הקבלן, כולנו מכירים אותם בתור השומרים בכניסה לכל מקום ציבורי, בתור המנקות והמנקים של כל המשרדים הפרטיים והציבוריים, בתור חוטבי העצים ושואבי המים של גוף ממשלתי ועסקי כיום במדינת ישראל. אני בטוח שגם הסתדרות העובדים עושה שימוש בעובדי קבלן לאותן המטרות בדיוק. מה שמאפיין את העובדים הללו, הוא הצורך הנמוך בהכשרה, ובתשלום שכר מינימום. בהתאם גם התמורה; בדרך כלל רמת השירותים המתקבלת היא נמוכה ובלתי מקצועית. המנקים בעיקר רוצים לעשות את המינימום תמורת שכר מינימום, והשומרים בעיקר רוצים שלא יתפסו אותם עושים את המינימום תמורת שכר מינימום.
במיקוד חוץ, אנו מוצאים את ההפך הגמור. מדובר בעובדים מקצועיים המספקים שירותים לארגונים שלא בתחום העיסוק העיקרי. לדוגמה, חברת פיתוח מוצרים קוסמטיים בגודל בינוני לא יכולה להחזיק אנשי מחשבים שיפתחו את התשתית לפיתוח המוצרים הקוסמטיים. היא משתמשת בשירותי מיקוד חוץ של חברת מחשבים שבזה עיסוקה. משרד הביטחון משתמש בשירותי מיקוד חוץ של חברות שמתמחות בפיתוח מערכות חכמות, אנשים שעוסקים בתחומים מקצועיים עשרות בשנים. איש צבא שמחליף תפקיד כל שנתיים לא יכול לספק את הדרוש, והוא יכול לשמש רק מפקח ומתווך. אנשי מיקוד החוץ משתכרים בהתאם לנסיונם ולתחום עיסוקם בשוק הפרטי (גם למשרד הביטחון יש תעריף למיקוד חוץ מסוג זה). אנשים אלו מספקים את התשובה המתאימה לצרכים, הם מקצועיים, מיומנים וחוסכים רבות לארגון לו הם מספקים את השירותים.
בשני המקרים, הארגון שמקבל את השירותים, חוסך רבות. בתחום עובדי הקבלן, כדאי לארגון לכסות את העלות של הקבלן, ובלבד שלא יהיה רשום בשורת התקציב עוד מספר עובדים, שלא יהיה צורך להחזיק יותר עובדים מאחר שהם גם צריכים לצאת לחופשה, לפעמים הם חולים, לפעמים יש להם צרכים אחרים. הקבלן מחזיק עודף עובדים ומנייד אותם בין הלקוחות השונים כך שתמיד כל לקוח יקבל את השירותים הדרושים לו. יש כאן יתרון לגודל בניהול מספר רב של עובדי קבלן. גם בתחום מיקוד החוץ, הארגונים חוסכים רבות, הם לא צריכים להקדיש קשב ניהולי לעולם שאינו מתחום עיסוקם העיקרי, הם לא צריכים לעסוק בהכשרה המקצועית שלהם, בגיוס עובדים מתאימים ובקידומם המקצועי.
מכיוון הצדק החברתי - ישראל הגיעה למצב בו יש ניצול של עובדי הקבלן. הקבלנים מתחרים על העסקות בשיטת המכרז, כך שתמיד ההצעה הנמוכה ביותר זוכה. מאחר שמוגדר שכר המינימום, כל השאר הוא מרווח התמרון של הקבלן ומכאן הדרך לניצול עובדים ציני קרובה. עובדי מיקוד החוץ לעומת זאת, אינם מנוצלים ברובם, הם עובדים מקצועיים שמקום העבודה, "הקבלן", דואג לשמר את העובדים הטובים. בין החברות המספקות שירותי מיקוד חוץ אפשר למצוא גם חברות מובילות במשק.
ההסתדרות רוצה לכרוך את שתי הקבוצות, הקבוצה הראשונה, עובדי הקבלן, אינה מעניינת אותה. היא המנוף לגייס לארגון את הקבוצה השנייה, עובדי מיקוד החוץ. ההסתדרות דאגה במשך שנים רבות לחתום על הסכמי עבודה שתומכים בתופעת עובדי הקבלן ולו רק בתנאי שהעובדים המאורגנים יקבלו תוספות שכר. עובדי מיקוד החוץ, הם הכניסה לעולם ההיי-טק, זו שאיפתה של ההסתדרות, להכניס רגל ולקלקל גם בתחום זה, לרעת תושבי מדינת ישראל.