הצעות החוק שעברו בשבוע שעבר ברוב גדול בקרב השרים מהוות צעד חשוב שיש לקוות שמצביע על שינוי מהותי בדרכי החשיבה והפעולה של נבחרי המחנה הלאומי. ביחסים ביו מדינות ידידותיות נהוג כי האמצעים הדיפלומטים המקובלים הם האמצעים הראויים לעיסוק של מדינה אחת בנעשה אצל רעותה ובניסיון להשפיע ולשכנע. מדינת ישראל לא דאגה לשמר את הנורמה הזאת ובכך אפשרה לידידותיה לבחוש בענייניה הפנימיים באמצעות ארגונים פוליטיים, שעטו על עצמם מסכה של אירגוני זכויות האדם.
ממשלות זרות, אירופיות בעיקר, מזרימות מיליוני אירו ודולרים לארגונים ישראלים, המעורבים בתביעות נגד בכירים ישראלים וקציני צה"ל בתי דין בינלאומיים, בקריאות לחרם על ישראל, בקריאות להשתמטות ולסרבנות, בהאשמה שיטתית של חיילי צה"ל בפשעי מלחמה וברדיפה משפטית, בקידום מסמכים הקוראים לביטולה של הזהות היהודית-ציונית של המדינה ולפתיחת שעריה בפני כל. אין ספק שצעדים אלו אינם אלא רמיסה של הריבונות הישראלית והתערבות לא לגיטימית בענייניה הפנימיים של ישראל, התערבות המתאפשרת רק באמצעות הכסף הרב ועל-ידי ארגונים שהאג'נדה שלהם לא קנתה לה אחיזה משמעותית בציבוריות הישראלית, דבר המשתקף בבחירות.
לשים סוף לחתרנות המדינית
לא רק יום חשוב לציונות היה היום בו עברו הצעות החוק בוועדת השרים, אלא גם יום חשוב לדמוקרטיה הישראלית. מדובר בתחילתו של שינוי שבסופו של תהליך, יחזיר לדמוקרטיה הישראלית את עצמאותה ויחזיר לאזרחי ישראל את זכותם הדמוקרטית במלואה. לא עוד פעילות בניגוד לרצונו של רוב העם, לא עוד רמיסה ברגל גסה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא מימושה. זכותם של ארגוני השמאל הקיצוני להמשיך ולהשמיע את דעותיהם, להמשיך להסית ולהכפיש את חיילי צה"ל ולקדם את מסע הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל. אך עליהם לעשות זאת בכספם או במימון תורמים, תומכים או קרנות פרטיות. העובדה שמיעוט רדיקלי זה, בצידה האחד של המפה הפוליטית מקבל תקציבי עתק מממשלות זרות, קרנותיהן ושגרירויותיהן בארץ יוצרת מציאות אנטי-דמוקרטית שבה למיעוט זניח יש כוח ביטוי, ארגוני, משפטי, הסברתי וייצוגי גדול פי כמה וכמה מאשר לציבור כולו.
כעת על הכנסת לשים סוף לחתרנות המדינית. בשלבי החקיקה ניתן להתקדם ולשלב בין שתי הצעותיהם של ח"כ אקוניס וקירשנבאום. כך שתוטל הגבלה משמעותית על יכולתן של עמותות פוליטיות לקבל כספים ממשלות זרות וכמו-כן יוטל מיסוי על התרומות שכן יתקבלו. בכספי מיסוי אלה ניתן יהיה להקים קרן שתספק הגנה משפטית לחיילי צה"ל.
אין דרך אחרת זולת חקיקה דמוקרטית זו, על-ידי נבחרי ציבור שנבחרו ברוב קולות העם. על המחנה הלאומי לזכור תמיד מי הצביע בעד הצינות והדמוקרטיה ומי התחנף לאליטות.