ממש לא ייאמן,
אלי הורביץ ז"ל, שייסד אימפריה של תרופות בקנה מידה בינלאומי, אדם יקר וצנוע מאין כמותו, בימיו האחרונים בבית החולים שיבא, היה בטוח שיזכה לטיפול המסור והמקצועי ביותר, ולא היא: "שעות ארוכות המתנת שיגיע רופא למחלקה שבה היית, ומצבך הלך והידרדר. ספגת עלבונות ואיומים מאח רע ואטום לב". כך האשימה אתמול ביתו ורד, בטקס הקבורה בבית העלמין שבגבעת השלושה. היא הוסיפה: "איפה היה הרופא האחד שצריך היה להיות שם בשבילך...האטימות הזאת חייבת להיפסק...בשעות ערותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה שאהבת..."
ואם בארזים כמו אלי הורביץ, עשיר מופלג, בעליה של חברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם, נפלה שלהבת ( המתין שעות ארוכות לרופא) מה תגיד הזקנה שבמסדרון? מה יגידו רבבות חולים אלמונים, שאיש אינו סופר אותם, המתפתלים בייסוריהם בחדרים הדחוסים בבתי החולים, ממתינים בייאושם לרופא העמוס המותש ודלוק העיניים, הנאבק חודשים ארוכים, מול אוזניים אטומות, כדי שיקבל תמורה הולמת לעבודתו ותוספת של כוח אדם רפואי במחלקתו.
מה יגידו החולים המוטלים שעות ארוכות בחדרי המיון עד שמתפנים לשמוע מה כואב להם? דווקא זעקתה של וורד הורביץ, חייבת לזעזע את אמות הספים, ואם לאו, אכן כאלה הן "פניה המכוערות של המדינה".
