התקשורת עושה אפרטהייד לחרדים

תנועת 'שוויון עכשיו' חוללה מהפכה שקטה בעשור וחצי האחרונים בקרב עשרות אלפי צעירים חרדים וחילונים, ויצרה חיבורים בלתי אפשריים לכאורה בין קבוצות הנתפשות כקוטביות במשך שנים רבות. כל זה התרחש הרחק מעיניה הבוחנות של התקשורת המרכזית בישראל. מהפכה מסוג זה, לעולם לא הייתה יכולה להתרחש תחת בחישתה של התקשורת המרכזית ששנים רבות היא פוליטית מאוד ויש לה חלק רב ביצירת סכסוכים בין קבוצות בחברה הישראלית ובהשתקת האפליה כלפי גוונים רבים של ישראלים שקולם מודר ומושתק בחסות תקשורת של סתימת פיות, השתקה והדרה מכוונת, כאשר במקביל היא נותנת יד וסיוע נרחב למסיתים מקצועיים נגד חלקים הולכים וגדלים מהחברה הישראלית, ממזרחיים ועד דתיים וחרדים אורתודוכסיים, מרוסים ועד אתיופים או סתם "עמך" מהפריפריה. לא לחינם יש המסבירים (בציניות מסוימת) את מאמר חז"ל – "הוו זהירים ברשות" - שהכוונה היא שיש להיזהר מאוד מ"רשות השידור", והכוונה כמובן לכלל כלי התקשורת ובפרט התקשורת המסחרית שעומדת בראש מסע ההסתה והדמוניזציה לציבורים שלמים מהחברה, תוך הפעלת לחצים על אנשי מפתח ופוליטיקאים להשתתף במסע השנאה המאורגן זה זמן רב כלפי מיליוני אזרחים ישרים ושומרי חוק. למרות כל זאת, מעולם לא הועמד לדין אף מסית כלפי ציבורים אלו. אנשי תקשורת שהסיתו לרצח דתיים וחרדים מעולם לא הועמדו לדין. כל הממונים על שמירת האתיקה של התקשורת והשופטים נרדמו בשמירה. לא רוצה לחשוב חלילה על האפשרות שאולי הם השתתפו בשתיקתם במכוון במסע המאורגן הזה של השנאה. בכל יום נכתבים מאות טוקבקי שנאה, ביניהם רבים הקוראים במפורש לאלימות ולרצח חרדים, הכל עובר בשתיקה. יש מי שכותב את הטוקבקים האלו וזה לא האדם מהרחוב, זהו מסע מאורגן לשנאה אנטישמית ודמוניזציה ואולי גם ניסיון לחולל מלחמת אזרחים בישראל במימון גורמים מאירופה וארצות הברית ובכל זאת כולם שותקים ומשתיקים כל ביקורת על כך. האם בישראל אין חוק שמחייב להעמיד לדין מסיתים לרצח עם? האם כלי התקשורת שמפרסמים אלפי תגובות של שנאה ודמוניזציה לא ראויים לעמוד לדין על כך? ובפרט כאשר הם ידועים בצנזורה שלהם, המזכירה משטר בולשביקי, כלפי תגובות ראויות שחסרונן היחיד הוא שהן לא שותפות למסע השנאה הזה. כלי תקשורת מסחריים אלו הפכו כבר מזמן למעין "שלטון-על" במדינה. הם שולטים באפשרות ליצירת דעת קהל שתתאים לשאיפותיהם הפוליטיות והכלכליות. אומנם לא תמיד הם מצליחים בכך, אך למעשה כמעט כל הפוליטיקאים, חברי-הכנסת, השופטים ובעצם מי לא, משתחווים וכורעים ברך לפני כל גחמה של תקשורת מסחרית זו. בידה לחרוץ גורלות של אנשים ומפלגות. ברצותה מעצימה "מחאה חברתית" וברצותה ממסמסת אותה ומקטינה עד למינימום את השפעתה. אין זה סוד שחלקים נרחבים מתקשורת מסחרית זו מנוהלים בפועל על-ידי יועצים אסטרטגיים ומשרדי פרסום שבוחשים היטב במה שנקרא בטעות "חדשות", שפעמים רבות זה בסך-הכל פרסומת מתוחכמת ושטיפת מוח בהתאם לאג'נדה המובילה (שהיא בדרך כלל לא "אוהדת" דתיים וחרדים, וזה בלשון המעטה...). לפעמים זה מגיע לאבסורד של תיאום כה מושלם בין ערוצי התקשורת השונים לפי האג'נדה העכשווית עד כדי שניתן להשוותו ל"קרטל" של ממש. אוי לו למי שיעז להביע ביקורת על התנהלות אנטי-דמוקרטית זו. עד מהרה יסתמו את פיו ואולי גם "יחפשו" אותו. סיכוייו להיחלץ מכך קטנים מאוד. הרי גם מי שלא ממש "התעסק" עם ביקורת מסוג זה, נדון ל"היעלמות" והשתקה בגלל אג'נדה שמישהו משלם עליה. כזה הוא גורלו של ציבור המונה קרוב למיליון נפש, הלא הוא הציבור החרדי וציבורים דתיים נוספים.