מילת השוויון, משמשת כעילה עיקרית וכנווט מצפוני לכל עיוותי ומעללי השמאל, והכרעות בג"צ, החוזרים ולועסים מנטרה זו הלוך ושוב, כאידיאולוגיית על, שכביכול תביא מזור לכל בעיות העולם.
זו הרי הייתה סיסמת הקומוניזם - שעדיין יש הדוגלים בה. גם הקיבוצים הוקמו על בסיס השוויון, הסוציאליסטים וכל מפלגות השמאל, מניפים אותו בראש דגלם כפסגת ה'ערכים'.
כמעט בכל הכרעות בג"צ, במרכז החלטתם עומד נימוק השוויון הטוטאלי העיוור, בלי שקיים אף חוק במדינה המחייב שוויון. הם רק מתבססים על פרשנותם האישית התואמת את השקפת עולמם הפוליטית-שמאלנית סביב 'חוק
כבוד האדם וחירותו', שלדעתם מתכוון 'שוויון', ומציבים אותו בכוח הדיקטטורי שלהם כערך על, מעל לכל החוקים הנחקקים דמוקרטית, וכערך יחיד מעל לכל הערכים האחרים של העם. שוויון ואין בלתו.
שוויון היא אכן מילה יפה. עם צלצול נעים. זה כביכול יביא סוף לכל הבעיות; זהו זה, כולם אותו דבר! יש בו צליל מתחסד ויפה, שכביכול מבקש בסך-הכל לעשות רק טוב יותר לאנשים. אולם בהתעמקות קטנה ובחשיבה לא שטחית, ובהתבוננות מעבר לערפל הסיסמאות המוליכות שולל, נגלה שבעצם מדובר באידיאולוגיה צבועה ואכזרית, חסרת מוסר וערכים בסיסיים, הנובעת מאוטיזם ומכפירה הגורמת לטשטוש כל גבולות והגנות לכדי הפקרות מוחלטת. במסווה צבוע של 'ערך' הקוראים לו 'שוויון', שבעיקר הזיק לאנושות, החריב ומחריב, ולא מציאותי, לא דמוקרטי, ובעיקר אנטי מוסרי בעליל.
ברור מעל לכל ספק, שאסור לפגוע בשני ואסור להפלות ולקפח את האחר. (כמובן שהגנה עצמית, ענישה וגבולות נדרשים אינם בגדר אפליה, וזה נושא למאמר אחר.) אולם לצד אותו ערך חשוב ונעלה, של כיבוד הזולת ואי-פגיעה ואפליה, שמקורות מלאים ונפלאים מתוך תורתנו הקדושה מצווים על כך, אין זה אומר בשום פנים ואופן שצריך להתקיים שוויון ביניהם. אסור לפגוע בשני, אבל אני לגמרי לא צריך להיות שווה אליו. אלו שני דברים השונים בתכלית מקצה לקצה.