מזה זמן רב טוענים מקורביו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו שכל הזמן כולם נגדו ולא מציינים שום דבר טוב שהוא עושה. אין ספק שהתוכנית לטיפול במסתננים היא צעד בכיוון הנכון, אך אני רוצה לדון בהחלטה להקדים את הבחירות לראשות הליכוד.
לכאורה מדובר בצעד מתוחכם אשר מסנדל את יריביו מבית ומחוץ, וגם חוסך כסף היות שבתאריך זה (31 בינואר) היו אמורות להיערך בחירות לסניפי הליכוד. וכן הוא גרם לכאוס במפלגת קדימה וגם דחק את
סילבן שלום לתפקיד "הלוזר הנצחי".
אך מצד שני מדובר במהלך הנובע מפחד בעיקר משני אנשים:
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ונשיא ארצות-הברית
ברק אובמה. אם אובמה ייבחר לקדנציה שנייה, הוא יקשיח את עמדתו כלפי ישראל ועלול לסבך את נתניהו הנתפש כ"רפובליקני" בעיני המפלגה הדמוקרטית. מבקר המדינה עתיד להוציא מספר דוחות אשר עלולים להעמיד את נתניהו באור שלילי: מהשריפה בכרמל שלקחיה לא נלמדו, ועד פרשת "ביביטורס" אשר נחשפה בידי
רביב דרוקר.
הייתי רוצה לראות את השרים
משה כחלון,
גדעון סער ו
גלעד ארדן מתמודדים מול נתניהו ונותנים לו פייט הוגן, ולא מעניקים לו את הניצחון על מגש של כסף.
במצב שהליכוד נראה כיום, כסניף של מפלגת ימין קיצוני, אני במקום נתניהו הייתי חושש מאוד מנקמת הציבור.