ממון הוא אחד משבעת הדמונים של הגיהינום. המקום צר לו שם. הוא פורץ גדר ועושה לעצמו מלכויות בארץ ומושל כקונה הכל. הוא מניח לכל המידות הטובות לשכון בשיח האבות והאימהות והמורים, בספרים ובבתי המדרש ובכנסים פילוסופיים אבל, כשמדובר בדברים הרציניים, בשלטון, הוא לא משגיח בהם אלא מדביר את העולם המעשי תחתיו והצלחתו היא האידיאולוגיה שלו. הוא אלוהי המחיר. יריב הערכים.
לאחרונה הוא מוטרד. הדרת הנשים מעוררת את הבריות להביע את מורת רוחן על מיצובן של נשים כאובייקטים מיניים מפתים, על הדחתן לירכתי האוטובוסים, על טיהור הרחובות משלטי חוצות בהם מרשים לעצמם פורצי גדרי צניעות להציג דיוקנאותיהן, על קול באישה, ועל שער באישה ועל שירה באישה וכהנה וכהנה, אבל ממון צוחק. זהו שיח על ערכים. שיח על ערכים אינו מעלה ואינו מוריד. הוא לא קובע. קובע המחיר.
הדלת הקדמית והדלת האחורית
מנכ"לים של חברות אוטובוסים למשל, לא שומעים טוב כשמדברים על ערכים ומיטיבים לעומת זאת לשמוע כשמדובר על מחיר. הדלת האחורית אינה ערך. אבל היא מחיר. היא קונה את הכניסה של אנשים יראים בדלת הקדמית. אילולי האחורית הם לא היו עולים באוטובוס. מכל מקום כך איימו לעשות. ממון לא אוהב את האיומים האלה. הוא פודה אותם מיד בכסף מלא ועניין ערכה הסגולי של האישה כנבראת בצלם חשוב כאנקדוטה, לא יותר. ממון יודע את הסוד הגדול של "אין מה לעשות, כך דרכו של עולם, Money makes the world go around".
מנכ"לים של מרכולים שומעים מחיר טוב פי כמה מערך. על-פי הערך אי-אפשר להעלות על הדעת קופות סגרגטיביות, תורי תשלום נפרדים, אבל האפשרות הקרובה של חיכוכים מדיחים עלולה להוציא ממעגל הקונים טובים וצנועים שכוח הקנייה שלהם שוקל פי כמה מכוח השכנוע של זכויות האדם הערטילאיות, ולכן יש קופות נפרדות ואל הקופות הולכים תורים נקיים מחשש. ויש כמובן גם קופות חולים, אחת לחולים עם כרומוזומים זהים ואחד לחולים עם כרומוזומים שונים, והמנכ"לים הבקיאים במשנתו של ממון אינם יראים את משניות שווי הזכויות והערך והמעמד ומצייתים לאליל הקפיטליסטי שעלה מן הגיהינום.
לממון לא אכפת
ידו של הדמון הזה עוד נטויה. הוא הסיר מכשירי טלוויזיה מאוטובוסים לאו-דווקא מפני שהטלוויזיה מקרינה תכני תועבה באשר היא טלוויזיה, אלא מפני האיום של בעלי כושר קנייה, וכשם שהוא שכנע בעלי שלטי פרסום להסיר תמונות נשים לא מפני שהן יפות מדי ומעוררות באורח מסעיר, אלא מפני שהם רצו לשמור על קליינטורה שיש לה כוח קנייה, וכשם שבעל קרקס הציע הופעות נפרדות לנשים ולגברים לא מפני שזה מבדר יותר ומשעשע פי כמה, אלא מפני שהוא רצה למכור כרטיסים לאוכלוסיה שיש לה כוח קנייה משכנע, כך הוא עתיד כמובן הממון הזה להשתלט על כל צומת בו יש התנגשות בין ערך למחיר ולסלק משם את רמזורי הערכים הירוקים ולבטל את רמזורי המחירים האדומים כדי שאפשר יהיה לנסוע בלי לעצור.
ממון יודע שאי-אפשר לנהל מדינה על בסיס הדרת האישה מן המרחב הציבורי אלא אם בונים מדינה על פלנטה וירטואלית. הוא יודע שהמדינה היא נשים וגברים בכל תחום, באקדמיה, ברפואה, במדע, במשפט, בניהול, בשירות הציבורי, באמנויות. ממון יודע כי מנות המשכל חולקו על-ידי יוצר האדם שווה בשווה לפחות, אם כי יש רושמים לפניהם כי בינה יתרה נתן האלוהים לאישה כשהוא בנה אותה כביכול מן הצלע. רגשות קולחים לתוך שירים שכתבו גברים וקולחים לתוך שירים שכתבו נשים, האהבה היא אהבה, מרתקת איש אל אישה ואישה אל איש, בן שנולד הוא אהוב כבת שנולדה ועוד ועוד, הוא יודע האליל הדמוני הזה, ממון.
אבל לא איכפת לו. הוא הרי רואה שהכל, גם המחמירים בצניעות כביכול, גם המעדיפים ורבלית כיתת יורים רחמנא לצלן על פני שירת נשים, מסתדרים עם ההנחות הגדולות בערכים ומקיימים שירותים הכרחיים במדינה מודרנית על בסיס של שוויון הערך והמעמד של נשים, כי אי-אפשר אחרת, כי אי-אפשר שרופאים יטפלו רק באנשים ורופאות רק בנשים, ואי-אפשר ששופטים ישפטו רק נאשמים ושופטות רק נאשמות, ושוטרים רק עברייני תנועה ושוטרות רק עברייניות, ומטוסים יטוסו רק מופרדים וכן תסענה כל הרכבות. ממון יודע כי הדרישה להדרה חודרת למקום שהיא יכולה ונמנעת מלחדור למקום שהחיים לא מניחים לה להיכנס. לממון זה מספיק. גם דגים קטנים הם שלל.
מבוא לכיבושים של מחר
אבל ממון יודע עוד משהו. מה שהוא כובש היום, הוא מבוא לכיבושיו מחר. העלבון של הנשים והגברים הערכיים לא מרשים אותו. גם החוקים לא מרתיעים אותו. גם בקולות קובע המחיר ולאו-דווקא הערך. גם קואליציות מושלות על-פי ממון ולאו-דווקא על-פי חסדי הערכים. הוא יושב בשקט. הדרת הנשים בעיניו אינה חטא. הוא פשוט חלק מן השיטה האהובה כל-כך על המאמינים באלילותו. הוא אפילו מסתובב היום בשווקים ומסביר כי קוראים לו ממון מלשון אמונה. הוא דמון האמונה המעשית המנצחת.
רק סכנה אחת אורבת לו. חשיפתו כשלוחו של הגיהינום עלי אדמות. יכול להיות שמזה גם הוא יפחד, כי אחרי הכל, גיהינום לא נמכר טוב. אפילו כשבאים משם רוצים להסתיר את זה. אם הנשים יראות הערך כולן והגברים יראי הערך כולם יחשפו את הקשר שקושר ממון כל יום על ממלכת הישר והטוב בארץ, אולי יבוזו לו, ואולי יאבד מכוח הקנייה שלו. אולי.