ביום ראשון הקרוב הממשלה תאשר את יישום חוק חינוך חובה מגיל 3. זה נחמד שהממשלה תודיע לכם שהיא תקיים עכשיו, בשנת 2012, את החוק שהתקבל בכנסת כבר לפני 27 שנה, בשנת 1984, וזה יהיה עוד יותר נחמד אם תאמינו לה.
ביום ראשון הממשלה תתכנס ותשקר לכם בלי למצמץ עפעף. ולמה ? כי כדי לאפשר חינוך חובה חינם לגילאי 3 הממשלה צריכה לבנות 2,500 גני ילדים. מישהו מכם חושב שממשלת ישראל מסוגלת לבנות 2,500 גני ילדים בשנה? היא לא מסוגלת לכך גם לא בחמש. לא יקום ולא יהיה, והכל משל ובלוף גדול.
לזכותה של מדינת ישראל שהיא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמתפקדת עם ממשלה שמאשרת דברים שהיא לא מתכוונת לבצע, עם ציבור שלא מאמין מראש לאיש מהשרים, אבל העיתונות שלה מפרסמת כותרות ענק על החלטות הממשלה כאילו יהיה להן קשר עם המציאות. אנו מדינה שכל פרוטוקולי הממשלה שלה הם דיוני פנטזיה הזויים ומדע בדיוני, אבל איש לא מעז להביט לאן זה מוביל ומה יהיה המחיר.
|
אילנה המרמן, סופרת ומתרגמת, פרשה מעבודתה בהוצאת "עם עובד" ששייכת להסתדרות, לאחר שיו"ר ההסתדרות עייני מינה לראשה קצין משטרה בדימוס בלי ועדת איתור, בלי ידיעת הדירקטוריון ובלי מכרז. יתכן שהגיע באמת הזמן להתחיל לחקור את המינויים המוזרים שעופר עיני עושה במוסדות הנתונים לשליטתו בהסתדרות, כשלפחות במקרה אחד לא ברור אם הוא מינה לתפקיד מנכ"לית רשת עמל את מי שנמצאה קודם לכן במיטתו, או שמי שמונתה על ידיו הגיעה אח"כ למיטתו, אבל לא בגלל זה פורשת המרמן.
היא פורשת כי לראשות "עם עובד" מונה קצין משטרה לשעבר שבלי קשר לכישוריו "מייצג מעצם התפקיד הבכיר שכיהן בו במשטרה, הזדהות עם אידיאולוגיה ומוסר שפועלים זה זמן רב לאכיפת חוקים לא מוסריים וגם לא חוקיים, ביחוד הגדה המערבית ובירושלים המזרחית".
מותר להמרמן להתפטר מכל סיבה, אבל במקרה הזה זה אף רצוי. משטרת ישראל איננה חבורת פשע. היא לא עוסקת בשוד וגזל, הוא לא מפעילה מרתפי סחיטה ועינויים, אלא היא אוכפת סדר וחוק והיא גוף שמותר לאזרחים גם להתגאות בו לפעמים. אם בעיני הגברת הזו כל מי ששירת במשטרה ששומרת חוק ומגינה על סתם אזרחים, פסול מראש לתפקידים ציבוריים בהמשך חייו, אולי מקומה שלה לא אמור להיות במוסדות ציבוריים. כי בניגוד לרעיונות המוזרים שלה, רובו של הציבור כן מבין מדוע צריך משטרה ומדוע נדרשת אכיפת חוק ושמירת הסדר הציבורי, ובניגוד אליה רובו של הציבור כן מכבד קצינים ונושאי דרגות שמילאו חובתם באופן ראוי ונקי, ושירותם בשירות החוק נזקף לזכותם, ולא לחובתם.
מעניין איך אישה שעסקה כל ימיה בתרגום ספרים מתרבויות זרות, מה שמחייב יכולת הבנת רקע וסביבה תרבותיים, לא הצליחה להבין את החברה בה היא גרה. חברה שיודעת שכדי שתהיינה כאן הוצאות ספרים וכדי שאנשים יוכלו לקרוא בבית ספרים, הם צריכים קודם כל לא להישחט ברחוב ואח"כ רצוי, במיוחד אם הם גרים בדרום, שלא לחטוף גם איזה סקאד בקיר הבית, כי אומרים שזה מפזר את הדפים. ובשביל זה, גב' המרמן, צריך גם משטרה וגם צבא. צאתך לשלום.
|
עוד לא התאוששו הירושלמים מפגעי הרכבת הקלה, ובקרוב צפויות להם "3 פעימות" של שינויי קווי אוטובוסים. בתקציר: כדי שיהיו לרכבת הזו נוסעים, יסבו בקרוב את כל קווי האוטובוסים בעיר כדי שהם יגיעו לרכבת ולא לשום מקום אחר. בכל שכונה כל האוטובוסים ייסעו לרכבת. אם זה היה בידי גורמי משרד התחבורה והעירייה השוטים שיזמו את הרכבת האומללה הזו והתחייבו לספק לה נוסעים ופרנסה, גם סתם אזרחים בדרכם המנומנמת בבקר בין המטבח לבין השירותים, היו מועלים להשתמש ברכבת.
ירושלים היא עיר למודת סבל השומרת על מסורת זו, לכן את שינוי קווי האוטובוס יעשו לה ב"3 פעימות". כל פעם יחליפו כמה קווי אוטובוס לחוד. לא בבת אחת. כמו להוריד את הפלסטר ב-3 משיכות במקום באחת קצרה. חכו לבלגן. כי אח"כ יגלו שהורידו את הפלסטר הלא נכון ויעשו הכל מחדש. לא חשוב. בשביל מה יש אוכלוסיה בירושלים אם לא בשביל השתמש בה לניסויים?
בינתיים יש כבר פקידים בירושלים שנוזל להם הריר ליזום עוד קו רכבת, ומבחינתם בצדק: קודמיהם, הפקידים שיזמו את הרכבת הזו בזמנו ואח"כ עברו לעבוד בה ובחברות ששולטות בה, הפכו ככה למיליונרים. עכשיו יש דור חדש של פקידים. וגם הוא רעב.
|
לא צריך לחזור על מה שכבר נאמר על לדור. פרקליט מדינה שמגשים את כל מה שחששנו ממנו: ציניות, שימוש לרעה בעוצמת המשרה וחוסר יושר מוסרי בכל הרמות, האישית והציבורית גם יחד. האיש שמנהל מלחמת חורמה בדרישה להציב ביקורת ופיקוח על הפרקליטות. מי שחי בחושך ופועל בזוהמה באמת חושש מאור ומטאטא.
רק שלדור העניק למדינה תרומה חשובה: בפרשת דנציגר.
השופט דנציגר היה מושעה חצי שנה מכהונתו כשופט ביהמ"ש העליון בעקבות חשדות נגדו. החקירה האינטנסיבית לא העלתה שום ממצאים שמאפשרים להגיש כתב אישום. זה אומר סגירת תיק החקירה – מה שאומר שדנציגר זכאי. רק שלדור התעקש לטעון ודרש לכתוב שזה רק מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה.
מה זה אומר? שמפרסמים עליך שאתה אשם, אבל אין נגדך כתב אישום, ככה שלעולם אינך יכול לצאת זכאי. הפרקליטות מחליטה ומפרסמת (וכאמור – ללא ביקורת) שרק בעיה טכנית באיסוף ראיות מונעת הרשעתך. יעני אתה הרוצח והאנס, רק שאין לנו זמן להעמידך לדין. אות קין מוטבע במצחך ולך לנדוד בארץ. וגם אין ערעור.
במקרה של דנציגר רישום כזה היה מחייב אותו להתפטר מכהונתו כשופט בביהמ"ש העליון. אדם נחשד, מושעה כל זמן החקירה, חולף זמן ולבסוף אין כתב אישום נגדו, אבל למרות זאת הוא מאבד את שמו, כבודו ופרנסתו. זה "חוסר ראיות".
מזלו של דנציגר שהיועץ המשפטי לממשלה התערב והורה לסגור את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, ככה שדנציגר כן חוזר לעליון. מזלו של הציבור הפשוט, זה שבעניינו היועץ המשפטי לממשלה לא מתערב והלדורים מהפרקליטות עושים איתו כרצונם, שלראשונה ימצא בביהמ"ש העליון שופט שעבר אישית ועל בשרו את תעלולי הפרקליטות. אולי מכאן יתחיל השינוי. אולי.
|
|