בשנים 1927-1913 ערך הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בליווי רבנים נוספים, סידרת מסעות וביקורים במושבות ובקיבוצים חילוניים בעמקי הצפון ובאזורים אחרים ברחבי הארץ (מה שכונה לימים "מסע הרבנים"). מטרת המסעות הללו הייתה להביא להתעוררות ולקירוב לבבות. מסתבר שההיסטוריה חוזרת: בשבוע שעבר הגיע הרב
יונה מצגר, הרב הראשי לישראל הנוכחי, לביקור שהוגדר "קירוב לבבות" בקיבוץ החילוני עין חרוד איחוד שבעמק חרוד. הרב התארח במשך כל השבת בקיבוץ, הוביל את תפילות השבת בבית הכנסת המקומי ונפגש בחדר האוכל עם תושבי הקיבוץ ועם תושבי קיבוצים באזור.
גרשון שיינמן, מחנך ומרצה מקיבוץ עין חרוד איחוד, אמר לי כי מדובר לדעתו בביקור היסטורי, שכן לפי הידוע לו, מאז הרב קוק לא התארח רב ראשי מכהן בקיבוץ חילוני. למען הדיוק אין בידי מידע שיכול לאמת או לסתור עניין זה.
הביקור אורגן בשיתוף מכון תורני בשם "איילת השחר" ששם לו כמטרה לקרב בין דתיים לחילוניים.
הרב הגיע לקיבוץ עין חרוד איחוד ביום שישי ושוכן בבית הארחה של הקיבוץ (צימר). נמסר כי הובא עבורו אוכל כשר מחוץ לקיבוץ. במשך השבת הוביל הרב מצגר את תפילות ערבית של ליל שבת ותפילת שחרית של שבת בבוקר שנערכו בבית הכנסת של הקיבוץ. בליל שבת נערך בחדר האוכל מפגש בין הרב מצגר לכמה עשרות חברי הקיבוץ וקיבוצים מהסביבה ובהם: גבע,עין חרוד מאוחד ועוד. במפגש לובנו נושאי דת, חברה, ואיך אפשר שלא - גם נושאי פוליטיקה הועלו.
גרשון שיינמן יודע לספר לי דבר פיקנטי הקשור לביקור. לדבריו, שאל את הרב מצגר מדוע הוא מבקר בקיבוץ ולא בבית שמש ותשובת הרב הייתה ישירה: בקיבוץ אני מתקבל ורוצים לשמוע אותי בבית שמש לא רוצים אותי.
הרב זכה גם לחוויה אמנותית כשביקר במוזיאון משכן האמנות בעין חרוד. במשך כחצי שעה סייר הרב, בלוויות מנהלת המוזיאון, ד"ר גליה בר אור, ושמע הסברים על תצוגת היודאיקה במוזיאון. במהלך הביקור כמובן השתדלו לא להראות לרב פסלים וכיוצא בזה.
בקיבוץ עין חרוד איחוד יש מספר חברים ובני חברים שחזרו בתשובה או בתהליכי התקרבות לדת ולא הכול "מתלהבים" מביקור הרב הראשי. כמה חברים בקיבוץ אומרים שהרב לא בא רק לקרב לבבות אלא גם לקרב לדת: "גם ככה יש לנו בעיה עם נושא 'חזרה בתשובה'. ביקור הרב ומפגשיו עם חברים בקיבוץ מהווה לכאורה מעין גושפנקה ולגיטימיות לחזרה לדת".