ב-20 השנים האחרונות כתבתי לא מעט על כשלי ההסברה הישראלית הרופסת בחו"ל ואף העברתי תזכירים בנושא לראשי ממשלה ושרי חוץ - וכאילו כלום לא קרה. לא אמרו לי אתה טועה, לא ענו שיש "נסיבות מיוחדות" ולא הסבירו מה הוא פתרונם האלטרנטיבי למצב.
הזחיחות של בעלי השררה בשלטון, כאילו הם יודעים הכל "ומה שרואים מפה לא רואים משם" כבר הפך לשם דבר במערכת הכישלונות של כל ממשלות ישראל כאשר זה נוגע להסברה. משום מה, מישהו פעם קבע, שאנחנו "נתנהג כג'נטלמנים" בנושאי ההסברה ו"נהיה חיוביים". נסביר לאומות העולם, להמוני האוייבים והאנטישמים כמה שאנחנו נחמדים, הומניים, וחכמים - ולכן כולם יאהבו אותנו , ויפנו עורף לפרופגנדה הרצחנית המופעלת נגדנו ללא הפסק מתקומת הציונות (ואף לפני זה...) - פרופגנדה אשר הניעה בשיאה את גלגלי מכונת ההשמדה הנאצית.
יש עוד נקודה מעניינת למחשבה, מסתבר שככל שאנחנו מצליחים יותר ומראים לעולם את הצלחותינו בחקלאות, בייצוב הכלכלה, בפיתוחים מדעיים ובהיי-טק, בצבא אדיר ומתוחכם, בקליטת עלייה אדירה ובמבצעים צבאיים מרהיבים - ככל שזה נראה טוב יותר, כך גוברת השנאה והעוינות אלינו, ההשמצה וההסתה (נכון, הקינאה אוכלת אותם..), אז אולי הגיע הזמן לשנות כוון?
7 נושאי הסברה עיקריים שאנו מפספסים בטיפול בהם:
הראשון: אנו נמנעים מלהוקיע את האיסלאם כדת פרימיטיבית ורצחנית המעודדת אלימות והפליה, ולפרסם נוראותיה בעולם.
השני: אנו נמנעים מלהעמיד את בעיית הפליטים הערבים מול הפליטים היהודים שאנחנו קלטנו מארצות ערב, כולל השוד הגדול של יהודים אלו.
השלישי: אנחנו נמנעים מלהדגיש שוב ושוב כי מבחינת החוק הבינלאומי כל שטחי ארץ ישראל ממערב לירדן בעצם שייכים לנו (ולכן מותר לנו להתיישב ולבנות היכן שנחפוץ...).
הרביעי: שקלטנו במדינת ישראל כמיליון וחצי פלשתינים שהתנחלו כבר במאות ישובים ואשר להם זכויות מלאות ע"פ חוק. (עם הדגשה על הכרזת היודנריין "במדינה הפלשתינית" של אבו-מאזן...).
החמישי: שאנחנו נכס לארה"ב לא פחות משארה"ב נכס עבורנו ואין אנו מקבלים מידידים תכתיבים (או "גישה מאוזנת") ולהלום עם זה בכל רחבי ארה"ב ויהיה זה איזה נשיא שיהיה (ולא חשוב גם מתי הבחירות שם...).
השישי: שלא נקבל כל תכתיב או "נזיפות" באשר לירושלים כי זו תשאר מחוץ לנושאים של משא-ומתן עם הפלשתינים (להדגיש שוב ושוב את הצביעות והשקר של האיסלאם ביחס לקדושת ירושלים עבורם).
השביעי: אנחנו נמנעים לציין שההתחייבות שלנו במסגרת ההסכמים הקיימים והחתומים עם הערבים היא רק למתן אוטונומיה לפלשתינים ולא מדינה (בייחוד שהם כבר אמרו שאינם מעוניינים בפתרון של "שתי המדינות").
כאשר אנחנו מדברים על תנופה מחודשה במערך ההסברה אנחנו חייבים למצוא את האדם, הקבוצה, או המפלגה שתהיה מסוגלת להתנתק מהקיבעון המחשבתי המיושן בהסברה הישראלית, זו המתבססת על "נחמדות" ו"חיוביות" ולצאת לשטח ולהכות בכל הכח בכל הקמים עלינו לכלותנו כי הסתה מילולית תמיד מביאה לשפיכות דמים.
