ישראל מחכה לפייגלין

ראש הממשלה הוא המנצח הרשמי בפריימריז שהתקיימו בליכוד. מזל טוב. המפסיד הרשמי אגב הוא לא פייגלין, אלא עם ישראל שזכה בראש ממשלה חדש - משה פייגלין. פייגלין הוא המנצח הגדול והאמיתי. הרבה מעבר לציפיות שלו. הרי הבחירה הגורפת בנתניהו משרתת את האידיאולוגיה הדתית קיצונית של פייגלין הרבה יותר טוב מאשר אם היה פייגלין באמת נבחר בעצמו. אנשי הימין הקיצוני במחנה פייגלין מבינים היטב שליכוד בהנהגת נתניהו עם פייגלין חזק משרת את המדיניות שלהם, ולכן למרות שפייגלין "הפסיד" במערכה הרי שהם למעשה ניצחו. הם הרי יודעים שאם היה פייגלין מנצח בטעות, הליכוד היה הופך מיד למפלגה זניחה וקיצונית. אך עם למעלה מרבע מקולות הבוחרים (כן, שמעתם נכון, רבע מהליכודניקים בחרו פייגלין על פני ראש ממשלה מכהן) הרי שיש להם מפלגת שלטון, כנועה, כורעת על ארבע ותלויה כמעט לחלוטין בפייגליניסטים למיניהם, כי הם שם ובגדול. מה יצא? מפלגת שלטון לגיטימית וגדולה שפייגלין, דרכו ואנשיו שולטים בה ללא עוררין.

השליח של פייגלין וחבריו

אפילו ראש ממשלה משלהם יש להם - בנימין פייגליניהו. נתניהו הוא למעשה השליח של פייגלין וחבריו, כי הרי למרות שעל הנייר יש ליכוד שפוי כמו בגין ומרידור, ואפילו סילבן וארדן, הרי שאלו פייגלין, דנון ודומיהם שבאמת מכתיבים והולכים להמשיך ולהכתיב את מדיניות הממשלה והכנסת, את המשחק הפנימי בליכוד, ולמעשה את כל מה שקורה ויקרה לכולנו במדינה שלנו. אך לא רק ראש ממשלה יש לפייגלינים אלא גם הרבה מאוד חברי כנסת. האסטרטגיה הפוליטית של פייגלין ושל החזית היהודית שהוא עומד בראשה, היא "לחסל" פוליטית כל נבחר שמתנגד לחזון המשיחי שלהם. או לחסל אותו פוליטית, או "לפייגלן" אותו. בצורה מתוחכמת יצר פייגלין מצב שבו חברי הכנסת מהליכוד תלויים בתמיכה שלו ושל חבריו, כאשר יותר מפעם אחת דאג פייגלין להעניש פוליטיקאים שחרגו מהחזון שהוא מנסה להוביל. פייגלין זוכה לתמיכה של בערך רבע מחברי הליכוד, והמשמעות של הנתון המבהיל הזה היא שאף פוליטיקאי ליכודניק חפץ חיים לא יכול להגיע רחוק, מבלי לזכות בתמיכה של פייגלין וללכת בדרך הקיצונית שהוא מכתיב. פייגלין משתמש בהשפעה הזו על-מנת לקדם חוקים קיצוניים והזויים בכנסת, כאשר ללא כל קושי ניתן לראות הקבלה בין האידיאולוגיה של פייגלין לבין הדרך שבה הולכת הכנסת והממשלה בראשות הליכוד. פייגלין נתן פקודה לתקוף את בית המשפט העליון וחייליו בממשלה ובכנסת הוציאו את זה לפועל. פייגלין תקף את ארגוני השמאל והכנסת והממשלה פעלו נגד הארגונים הללו, פייגלין הבטיח לקבור את תהליך השלום ותהליך השלום נקבר, ופייגלין הצליח לדחוף את הממשלה להרחיב את ההתנחלויות גם כאשר המדיניות הזו בודדה אותנו והרסה כמעט לגמרי את יחסי החוץ של ישראל עם העולם השפוי שבחוץ.

האידיאולוגיה הדתית-קיצונית של פייגלין משתלטת על הליכוד

החזית היהודית שהקים פייגלין בליכוד דוגלת בהקמת מדינת הלכה יהודית על שתי גדות הירדן. מדינה המבוססת על ראיה צרה מאוד של המסורת היהודית. החזון הזה הוא מסוכן ויוביל את ישראל לבידוד בינלאומי ולמלחמה. חמור מכך, הוא יוביל אותנו למדינה דו לאומית ולשבר פנימי שיפורר לחלוטין את החברה הישראלית. מחנה פייגלין מבטא עמדות גזעניות כלפי ערבים ומתנגד בתוקף להקמה של מדינה פלשתינית. היחס של מחנה פייגלין לחילונים הוא לא פחות קיצוני ופייגלין התבטא פעמים רבות גם נגד אופן החיים החילוני תוך שהוא מבטיח להילחם בדרך החיים הזו. פייגלין תוקף בחריפות, בעקיפין ובמישרין את האלמנטים הדמוקרטיים והחופשיים שלנו כאשר הוא לא מהסס לתקוף את מערכת המשפט והחוק הישראלית, את הערכים הדמוקרטיים של המדינה ולעיתים גם את הצבא, תוך שהוא מעודד חיילים לסרב פקודות שסוטרות את "דין תורה", כפי שהוא מפרש אותה. בשנים האחרונות ובעיקר בחודשים האחרונים ניתן לראות בבירור כיצד האידיאולוגיה הדתית-קיצונית-משיחית של פייגלין משתלטת על הליכוד ובתוך כך על המדינה. תופעות של חקיקה וניסיונות חקיקה קיצונית ואנטי דמוקרטית, הדרת נשים על-רקע דתי, העמקת הקרע הדתי-חילוני, הקצנה בשיח הפוליטי ופגיעה קשה בסולידריות של צבא העם, הם חלק מהתופעות הקשות הנובעות מכך שפייגלין הצליח כבר מזמן להשתלט על הליכוד ועל סדר היום הציבורי. נתניהו אומנם ניצח ניצחון סוחף בבחירות הפנימיות אבל הניצחון הזה רק מחזק את דרכו של פייגלין. דרך שמסכנת הן את עתידה הדמוקרטי ולא פחות חשוב מכך את עתידה היהודי והציוני של ישראל. חכמינו אמרו "ממשה עד משה לא קם כמשה", והנה התעוררנו לבוקר חדש ולמשה חדש שינהיג את עם ישראל בשנים הבאות - משה פייגלין.