יש איזה טעם מוזר בהצעת החוק המפליל את הלקוחות של הזונות - שעה שהזונות עצמן נשארות, לכאורה, בצד "הנכון" של החוק. אז זהו שלא.
חוק העונשין קובע כי: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע...או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע". וממשיך וקובע החוק כי: "הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי...".
ולענייננו, ברור שזונה, באשר היא, מסייעת ללקוח שלה לבעול אותה - הרי בשביל זה היא שם. כלומר, שהזונה מבצעת עבירה פלילית של סיוע לעבריין-- הלא הוא הלקוח שלה. התוצאה המוזרה היא, שהחוק מתיר לזונה לעסוק בזנות ולהיבעל על-ידי הלקוח שלה, אבל באותה עת ממש הוא, החוק, אוסר עליה לסייע ללקוח שלה לבעול אותה.
עד כאן תרגיל אפשרי לסטודנטים בדיני עונשין. אבל באוניברסיטה של החיים זה פחות מסובך. כי הרשויות כמובן שלא יפעילו את החוק כנגד הזונות המסכנות. והן גם לא יעשו דבר כדי לשקם אותן. כי גם הרשויות, כמו הלקוחות, מתייחסות אל זונה כמו הייתה בובת גומי.
