ההחלטה האחרונה של בג"ץ לבטל את חוק טל מוכיחה שוב כי בבית המשפט הגבוה לצדק - ה"צדק" תמיד חד סטרי. אדם חרדי, נושא דתי, וודאי נושא חרדי לא יזכה להגנה במקום הזה. אין מדובר בהשערות שנקלטו מהאוויר, מדובר בעובדות שנבדקו והתאמתו, וכל פסיקה נוספת בנושאי דת ומדינה רק מחזקות את הטענה האמורה. בעבר הייתי מעורב במחקר שבדק את מגמות הפסיקה של שופטי בית המשפט העליון ביחס לנושאי דת ומדינה. הבדיקה המעמיקה שנעשתה, גילתה כי התחושה שבית המשפט העליון מפלה לרעה את המגזר החרדי בישראל, הינה מציאות עגומה.
המחקר הקיף פסיקות בג"ץ במשך למעלה מעשור, ובמהלכו נבדקו למעלה מ-15,000 פסקי-דין בין השנים 1991 - 2001. המחקר הוכיח כי 80% מפסיקות בג"ץ בנושאי דת ומדינה הן בניגוד גמור לדת וכי הפסיקות השליליות גדולות פי 9 מהחיוביות, זאת במסגרת המגמה הקיימת בפסיקות של בית המשפט העליון לפיה בנושאים הקשורים לדת או לדתיים בית המשפט נוקט עמדה נגדית - גם כאשר מדובר בזכויות יסוד!.
על-פי הממצאים 87% עתירות לביטול הסטטוס קוו לכיוון חילוני התקבלו, בעוד לא התקבלה אף עתירה שמטרתה שינוי סטטוס קוו לשם שמירת זכויותיהם של אנשים דתיים. כך, למשל, עתירות שהוגשו ע"י צדדים חילוניים המעוניינים לשנות את הסטטוס קוו לכיוון יותר חילוני התקבלו (לדוגמה: הענקת זכויות לבן זוג הומוסקסואל בשם עיקרון השוויון) בעוד שעתירות שהוגשו ע"י חוגים דתיים שביקשו לשנות את הסטטוס קוו לכיוון יותר דתי נדחו (לדוגמה: עתירה להעברת משחקי כדורגל לימי חול בשם עיקרון השוויון).
להלן מקבץ מקרי של פסיקות שהתקבלו להרעת הסטטוס קוו הדתי:
התקבלה עתירה לביטול חוק עזר לא לפתוח קולנוע בשבת; נאסר על עיריית אשדוד למנוע מכירת בשר חזיר; התקבלה עתירה לאפשר ייבוא של בשר לא כשר לארץ; חיוב ביה"ד הרבני לדון ע"פ הדין האזרחי ולא העברי; הכרה בנישואים אזרחיים בפני קונסול; הותר כיתוב אישי על מצבות; נקבע כי לצורך חוק המרשם וחוק השבות אין צורך לדרוש גיור אורתודוכסי; נתקבלה עתירת ידועה בציבור לשנות שם משפחתה לזה של בן זוגה (ללא נישואין).
העקרונות ה"חוקתיים" שגורמים לבג"ץ לבטל חוקים, לקבוע ערכים ולהביע עמדות מתאדים כלא היו כאשר מדובר בעתירות שהוגשו להגנה או בשם זכויות אדם לצד הדתי\חרדי. זכויות היסוד שבהם הייתה הפסיקה אמורה להתחשב:
חופש הביטוי, הזכות לשוויון, חופש הדת ואי פגיעה ברגשי דת (דוגמאות: נדחתה עתירה לא לפגוע באפשרות קיום מצוות ע"י הסגרה; נדחתה עתירה של ישיבות באשדוד נגד חלוקת תקציב לא הוגנת; נדחתה בקשת בי"ס דתי לקבל מבנה; נדחה ערעור על מעצר קטין חרדי בן 14 עד תום ההליכים; נדחה ערעור רב שנאסר על השמעת דעות קיצוניות; נדחה ערעור על פינוי בית כנסת; נדחה ערעור על קידום שופט שהתבטא נגד דתיים; נדחתה בקשת שוטר שלא לחייבו לחלל שבת וכן הלאה על זה הדרך).
האג'נדה בבית המשפט העליון עומדת מעל החוק
קיצורו של דבר: המחקר גילה כי האג'נדה בבית המשפט העליון עומדת מעל החוק. וכאשר החוק לא קיים, ובכן כאן נכנסת לפעולה מכבסת המילים שתחת כנפיה ניתן להכניס כל החלטה (לכל צד שיבחר השופט לצעוד) "
מבחן הסבירות"; "מבחן המידתיות"; "מבחן האדם הנאור"; "חקיקה שיפוטית" ועוד המצאות מרחיקות לכת מבית מדרשו הליברלי קיצוני של השופט
אהרן ברק, שהנשיאה היוצאת (ברוך שפטרנו) הינה ממשיכת דרכו. שימו לב לדבריה של ביניש בפסק הדין האחרון ביחס לחוק טל: "החוק אינו חוקתי... ופוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות ל
כבוד האדם".
אגב, אין גם תקדים היסטורי בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד על לחוקי יסוד (שהתקבלו על חודם של קולות ולא ברוב מהותי, ושחלקם כלל לא התקבלו) ונוטל לעצמו את הזכות לבטל חוקים של הכנסת ולהכתיב ערכים והשקפות עולם. אכן לחוקי היסוד מעמד על. אך בית המשפט העליון לקח לעצמו מרווח ענק בפרשנות המרחיבה שהוא העניק לכוונת המחוקק. כך למשל, חוקי היסוד באו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. קרי: ראשית יהודית, ולאחר מכן דמוקרטית. המחוקקים אף הרחיבו ואמרו כי במקומות בהן החוק הישראלי אינו קובע, יש להיעזר במשפט העברי. בפועל, בית המשפט העליון מחק את המילה יהודית והשאיר את המילה דמוקרטית. בניגוד לכוונתה של הרשות המחוקקת במעמד קביעת חוקי היסוד.
הרשות המחוקקת (שימו לב, ילדים, לשיעור האזרחות הבא) קבעה כי לא יקבע בחוק הישראלי, לא בחוק רגיל וודאי שלא בחוק יסוד כי יש עיקרון על חוקתי של שוויון, וזאת מן הסיבה הפשוטה שזכות יסוד לשוויון הינה גזר דין מוות על קיומה של מדינת היהודים (הרי מדינת ישראל מושתת על עקרונות "גזעניים" כדוגמת חוק השבות ועקרונות נוספים הסותרים את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית), אך ביניש מתעלמת מכך וממציאה זכות חוקתית חדשה "כחלק מן הזכות לכבוד האדם".
הטיעון הזה מצדיק ביטול של עשרות חוקים. אבל זה מה שיפה כשעושים צחוק מהחוק. אפשר למתוח את השמיכה לאן שרוצים. וכאן, יש לומר במיוחד בשני העשורים האחרונים, הפך בית המשפט העליון למגדל שן המייצג את המיעוט הליברלי בישראל. בג"ץ הפך עצמו לרשות מחוקקת בהנחילה עמדות וערכים ובהתערבות בוטה בסוגיות של פוליטיקה, מדיניות והשקפת עולם, לעיתים בניגוד לחוקי הכנסת ובניגוד גמור לעמדת המחוקק.
בית משפט בעל כוח בלתי מוגבל
בכל מקום בעולם הדמוקרטי נהוג להגביל את כוחם של הרשויות באמצעות איזונים. בית המשפט העליון בישראל הינו יצור יוצא דופן בנוף בתי המשפט בעולם. זהו בית משפט בעל כוח בלתי מוגבל בזכות שלושת הפרמטרים הבאים: בג"ץ הוא בית המשפט העליון היחיד בעולם הדמוקרטי שגם הכהונה בה בלתי מוגבלת (השופטים משרתים בה עד יציאתם לגמלאות) וגם סמכות השפיטה בה בלתי מוגבלת (בעשרות מדינות בעולם המערבי קיים בית דין מיוחד לחוקה) וגם בית משפט שממנה את עצמו (בארה"ב, בריטניה, צרפת ובעוד עשרות מדינות שופטים מתמנים באמצעות רשויות פוליטיות ולא דילים בין שופטים לפוליטיקאים).
כחכמה לאחר מעשה, מובנת היטב היום ההתנגדות החריפה מאוד של המפלגות הדתיות לכינון חוקה בישראל. וטוב שהמפלגות הדתיות ימשיכו להתנגד לכל שביב כוח נוסף שיוענק לבית המשפט העליון, להפך.
ומה לגבי גיוס בני הישיבות? ובכן, זה ברור לכולם שפסק הדין הזה לא ישנה דבר (מלבד עוד שורה בערך "
דורית ביניש" בוויקיפדיה) במציאות המבורכת של אלפי צעירים ובעלי משפחות, שחיים בעוני ובאושר, שוקדים מצאת החמה עד שעות הלילה המאוחרות על לימוד התורה באהבה. אנשי השמאל הקיצוני ימשיכו להפגין ולהגיש עתירות סרק.
בצבא ימשיכו להתנכל לדתיים תוך חיובם לשמוע שירת נשים והדרתם מתפקידי פיקוד וקצונה (בגולני שהפך לדתי מדי לטעמו של המח"ט). ואנחנו מאמינים בני מאמינים, נמשיך להחזיק לבני התורה אצבעות בהמשך ההגנה שלהם על הקיום הרוחני והקיום הפיזי של כל עם ישראל, גם של חיילי צה"ל.
