פרופ' רפי קרסו והעיתונאית אורנה בן-דור ערכו כתבה שעסקה בשימוש בתרופות וליתר דיוק בצריכת תרופות ותוספי מזון. במסגרת התחקיר נכנסו לבתים ובדקו את ארון התרופות (היו כאלה שפתחו מזווה של תרופות כאילו מדובר בגומחת הקונסרבים של סבתא). היה משהו די "משעשע" בכתבה שביטאה יותר מכל את אזלת ידו של משרד הבריאות בפיקוח על בריאותנו. תרופות היו, עודן ותהיינה אחת התעשיות העשירות והמעשירות את בעלי מניותיהן. אולם, חלילה מלהאביס אותנו בכימיקלים. ואיך יוכל הרופא הממוצע להקדיש זמן לבדיקת התרופות שאנו נוטלים, לשלול אינטראקציות ביניהן?
האם חברות התרופות באמת רוצות בבריאותנו? בהארכת חיינו או בשיפור חיינו? די היה לשמוע את המפקח על תוספי המזון במשרד הבריאות כדי להבין שתעשיית התרופות אינה שואפת לדאוג לבריאותנו, כי אם ובעיקר לכיסה ולכיסם של בעלי המניות. לך תבין מדוע פיתוחן של תרופות מצילות-חיים אינו פורח כמו הגלולות לשיפור חיי המין, גלולות הרזיה למיניהן, גמילה מעישון, טיפוח השיער ועוד מאריכי ומשפרי... פשוט מאוד - את אלה האחרונים אפשר למכור בהמונים.
ואתם, רבותיי וגבירותיי, כשתחלו, חלילה, תבינו למען מי עובדת תעשיית התרופות. ויש קשר של שתיקה, קשר שעיקרו נובע מפחד. שערוריית "
האח הגדול" שעלתה לכותרות וזוכה לסיקור נרחב ותלווה אותנו עד לסיום העונה הנוכחית, לפחות תבהיר לכולנו עד כמה קל לסמם את ההמונים. מסכן הדוקטור שבעבור חופן דולרים מסכן את עתידו ובעיקר את בריאותנו.
