יאסר אלזעתרה, במאמרו "נפילת משטרו של בשאר - מכה מוחצת לאירן" ("אלדסתור" הירדני 3.4.2012) מעריך כי סופו של בשאר הוא רק שאלה של זמן, וכך הוא כותב:
"מאז תחילת ההתקוממות בסוריה, נפוצו הידיעות על התמיכה האירנית במשטר הסורי בתחומים של החימוש, המודיעין, הלוגיסטיקה והכסף על-מנת להתגבר על המורדים.
אירן רואה את המלחמה בסוריה כמלחמתה הגורלית, ואת נפילת משטרו של בשאר כסתימת הגולל על תוכניות ההתפשטות של המשטר האירני. תוכניות אלו קיבלו תאוצה עם נסיגת האמריקנים מעירק והעמקת השליטה האירנית שם, ועם שותפות חיזבאללה בממשלה בלבנון. זה היה מובן מאליו כי אירן תגבה את משטרו של בשאר, שכן הישארות משטר זה על-כנו תשלים את מעגל ההשתלטות האירנית על האיזור.
החדשות הטריות בנושא הסיוע האירני מדברות על ציוד אלקטרוני מתקדם ואמצעים טכנולוגיים שישתקו את הרשתות החברתיות של המורדים, על מזל"טים מתוצרת אירן ועל רובים חדשים. אך מעבר לכל אלה, מומחים צבאיים אירניים מסייעים לצבאו של בשאר לדכא את התקוממות. הסיוע האירני למשטר הסורי הוא בעל משמעות עמוקה, היות שהוא משליך על השסע הקיים בין השיעים ובין הסונים.
למרות כל זה, אין כל ספק כי בשאר ייפול, ונפילתו תחליש את אירן, תבודד אותה עוד יותר ותקל על אויביה להכותה".
שאלות מפחידות
במאמר שזוהי כותרתו מנתח עימאד אלדין אדיב ("אלשרק אלאוסט", 4.3.2012) את עמדתם של "האחים המוסלמים" במצרים כלפי התנהלותו הנוכחית של משטר אסד.
"'האחים המוסלמים' במצרים נכנסים לזירת המאבק האיזורי. מנהיגם הרוחני מוחמד בדיע תקף בחריפות את המשטר הסורי ואת הנשיא
בשאר אסד והאשים אותו ואת חייליו כי הם הולכים בדרך השטן ומתדרדרים לשפל המדרגה. בדיע הוסיף כי גורל המשטר הסורי יהפוך ללקח, כפי שהפכו ללקח קודמיו שליטי מצרים, תוניסיה, לוב ותימן.
דברים אלה מוכיחים כי 'האחים המוסלמים' אינם מסתפקים בעשייה פוליטית בגבולות מצרים. הם החלו לפנות אל האזור מסביב, לאחר שהשיגו שליטה בתוך מדינת האם - מצרים.
אבקש להשוות את ההודעה הזאת לנאומו האחרון של חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה והתייחסותו למצב בסוריה. דבריו של נסראללה הם ההיפך הגמור מדברי המנהיג הרוחני של 'האחים המוסלמים'. נסראללה מדגיש כי ההתרחשויות בסוריה הן קונספירציה אמריקנית-ציונית נגד בשאר אסד, שהוא סמל ההתנגדות (מומנעה) כדבריו. ואילו מנהיג 'האחים המוסלמים' אומר כי מעשיו של המשטר הסורי נגד עמו הם מעשים שהאדמה דוחה אותם והשמיים תעניש על מבצעיהם.
בעתיד הקרוב נהיה עדים לעימות בין תפיסתם של 'האחים המוסלמים' ובין התפיסה השיעית שנסראללה מייצגה. עימות זה הוא פועל יוצא של המאבק הצפוי בין איסלאם סוני קיצוני לאיסלאם שיעי פונדמנטליסטי. לאן יוביל עימות זה והאם יהפוך העימות ההיסטורי לעימות פיזי בשטח?
שאלות מפחידות המחפשות תשובות".
להרוס את הכנסיות
העימות שבין השיעים לבין הסונים אינו מבטל את מגמות היסוד של האיסלאמיסטים ואת התנגדותם לבני הדתות האחרות. כך, לדוגמה, דיווח העיתון "אלקודס אלערבי" (24.3.2012) כי "גדול חכמי הדת הומופתי הראשי של סעודיה עבד אלעזיז עבדאללה אלשייח' פרסם פסק הלכה (פתווה) כי יש להרוס את כל הכנסיות בחצי האי ערב.
נימוקו לכך הוא שחצי האי כפוף אך ורק לדת האיסלאם, וכי הימצאותן של כנסיות במקום זה יוצר את האשליה כי דת הכנסיות היא מקובלת ונכונה. פסק ההלכה של המופתי הסעודי מסתמך על אמירתו של הנביא מוחמד (חדית'): 'לא יקומו בחצי האי ערב שתי דתות' (בערבית: 'ולא יג'תמע פי ג'זירת אלערב דינן')".
הפסק פורסם בעקבות החלטת הפרלמנט הכווייתי (שבו יש רוב לאיסלאמיסטים) לאסור את בנייתן של כנסיות חדשות, דבר שעורר גל מחאות של העדות הנוצריות בסעודיה, תימן, עומאן וכוויית. גם ראשי הכנסיות במדינות אירופה פרסמו מחאות חריפות בעקבות פרסום פסק ההלכה. הקופטים במצרים מודעים היטב לסכנה, ולאחרונה הם נטשו את הוועדה להכנת החוקה.
באיזו שנה פרצה מלחמת 1973
במאמר בכותרת באיזו שנה פרצה מלחמת 1973 דן "אלשרק אלאוסט" (27.3.2012) בנגע הבורות הפושה בעולם הערבי, ומציין כי "רמת ההשכלה הערבית נמצאת בשפל המדרגה. לפי דוחות הצמיחה האנושית בשנים האחרונות, אפשר ללמוד כי כמות הספרים היוצאים לאור בעולם הערבי במרוצת שנה שלמה שווה לכמות היוצאת לאור בארה"ב ביום אחד.
האנאלפאביתיות משקפת את ההתדרדרות במדינות ערב. 68 אחוז של המידע שרוכשים צעירים למטה מגיל 21 הוא מהטלוויזיה, והשאר - מרשתות האינטרנט. כשלושה אחוזים - מן העיתונות".
המאמר ממשיך וקובע כי "אנו אומה שאינה קוראת. אך היא צופה ומאזינה לשמועות ומעבירה אותן, אומה שאינה מעמיקה ואינה מעריכה את המחקר המדעי. והצופה בתוכניות המתח של ערוצי הטלוויזיה במדינות ערב, ייתקל בעובדות מבהילות, ויהיה המום מן העתיד המבהיל המחכה לאומה הערבית. כך למשל, בחיפוש מועמדים לתפקידי קריינות והגשת תוכניות בערוץ FM המשדר מקהיר, היפנה עורך המבחנים למועמדים, עומרו אדיב, את השאלה 'באיזו שנה פרצה מלחמת 1973?'. תוצאת המבחן (בתקווה שזו לא תבהיל אתכם) הייתה: 85 אחוז מן הנבחנים לא ידעו את התשובה".