לכל ידוע כי בירת ארצות-הברית היא ניו-יורק, בירת צרפת היא ליון, ובירת הממלכה הבריטית המאוחדת היא בירמינגהם. באותו אופן ידוע כי בירת ישראל היא תל אביב. לפחות כך הוא מבחינתה של ארה"ב הרשמית, ודבריה של דוברת משרד החוץ האמריקני, ויקטוריה נולנד, העונה לשאלותיו של מתיו לו, מן האסושייטד פרס, בתדרוך יומי לעיתונאים (28.3.2012) מסירים כל ספק:
"שאלה: באשר לתוכניות הנסיעה של המנהל, האם ירושלים אינה בירתה של מדינת ישראל?
תשובה: עמדתנו בנושא ירושלים לא השתנתה...על-פי מדיניותנו, סוגיית מעמדה של ירושלים היא נושא לסיכום סופי ועליה להיפתר במשא-ומתן בין הצדדים.
שאלה: האם, לדידה של ארה"ב, ירושלים היא בירת ישראל, ללא קשר למיקום השגרירות?
תשובה: אנו לא נקבע מראש את תוצאות המו"מ, כולל מעמדה הסופי של ירושלים.
שאלה: האם כוונתך לומר שאין את רואה את ירושלים כבירתה של מדינת ישראל?
תשובה: ירושלים היא סוגייה לסיכום סופי. מעמדה חייב להיות חלק מן המו"מ.
שאלה: נראה אם כך שאין את רואה בירושלים את בירת ישראל
תשובה: אמרתי את דברי בסוגייה ואין לי דבר נוסף להוסיף.
שאלה: יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לקבל תשובה, ולא התחמקות. מה היא בירת ישראל?
תשובה: המדיניות שלנו בנושא ירושלים שהיא שמעמדה חייב להתברר דרך מו"מ, וזה כל שיש לי לומר בסוגייה זו. כידוע לך, השגרירות שלנו ממוקמת בתל אביב.
שאלה: האם המשמעות היא שתל אביב היא בירת ישראל?
תשובה: סוגיית ירושלים חייבת להתברר במסגרת מו"מ.
(הכתב מניד בראשו בהבעת סלידה ושאט-נפש).
שאלה: רציתי הבהרה, אולי להקל עלייך. האם עמדתך היא שירושלים בכללותה היא סוגייה לסיכום סופי, או האם מדובר רק במזרח ירושלים?
תשובה: אין לי דבר להוסיף על מה שחזרתי ושניתי 17 פעם. (מבט של חוסר סבלנות על פניה של הדוברת, כאילו מדובר בתלמיד מטומטם שאינו קולט דברים פשוטים).
שאלה: ברצוני להבהיר. את אומרת שירושלים בכללותה, לא רק מזרח ירושלים, היא סוגייה פתוחה לסיכום סופי!
תשובה: אין לי דבר נוסף לומר בנושא ירושלים מעבר למה שכבר אמרתי (ודי לחכימא ברמיזא, אומרת הבעתה)".
יש עמדה ציונית
זה מה שאומרת הדוברת הרשמית של משרד החוץ האמריקני, שעמדתה, שעליה היא חוזרת שוב ושוב, היא גם עמדתה הרשמית של ההנהגה האמריקנית:
- אין הבדל בין ירושלים המזרחית למערבית
- זו וגם זו אינן בירת מדינת ישראל
- זוהי עמדתה הקבועה, הבלתי משתנית של ארה"ב
- עמדה זו תשתנה רק בהסכמה של הערבים
לארה"ב אין אפוא מדיניות עצמאית. זו תלויה בעמדה הערבית, ובכל האמור בירושלים, ארה"ב היא גרורה ערבית, ותו-לא.
מדינת ישראל סיפחה את ירושלים כולה, כחוק, לתחומיה ואף הכירה בתושבי ירושלים כתושבי קבע. ארה"ב אינה מכירה אם כך בריבונותה של הכנסת, ולא בהחלטותיה של ממשלת ישראל. כיוון שכבר הוכח לעיל כי ארה"ב אינה עצמאית בגיבוש מדיניותה, ניתן לומר כי כאשר ישראל מתחשבת בדעתה של ארה"ב - שהיא גרורתה של הערבים - היא בעצמה נעשית גרורתם של הערבים.
ההקפאה בבנייה והצורך ב"הסדרה" של ישוב יהודי בארץ ישראל הם ביטויים ברורים לחוסר ריבונות, להיעדר עצמאות, לשלילה בוטה של 64 שנות עצמאות שנחגגו בישראל בחידון תנ"ך ובנאומים חסרי תוחלת מפי יו"ר הכנסת. זאת, מפני שישראל עדיין אינה מדינה. היא המשכו של המנדט הבריטי, וגבולותיה עדיין נקבעים על-פי ועדת אונסקופ 1947. ירושלים היא אומנם בירת מדינת היהודים (אם הייתה מדינה כזאת), אך תל אביב היא בירתה של מדינת ישראל. מרבית התל אביבים יסכימו עם משרד החוץ האמריקני בכל לב, ובסיכום המו"מ ישמחו להשאיר את ירושלים, כולה, במדינה הערבית החמושה מכף רגל ועד ראש.
יש תשובה ציונית ראויה לדבריה של הדוברת, לעמדתו של משרד החוץ האמריקני, לעמדתו של נשיא ארה"ב: ניתוק מגע מוחלט עם השגרירות האמריקנית בתל אביב, וניהול כל המגעים עם ארה"ב רק דרך הנציגות האמריקנית בירושלים. הנציג האמריקני בתל אביב ייזנח, אלא אם יבוא לירושלים. כל ביקור של אישיות אמריקנית ייערך אך ורק בירושלים. ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, וכל אישיות ממלכתית יחויבו לערוך את פגישותיהם עם מקביליהם האמריקנים אך ורק בירושלים. אין צורך בהכרזות. יש רק לבצע.
בשנה שבין יום ההולדת 64 ל-65 למדינת ישראל, אפשר וחובה לזכות סוף סוף בעצמאות, אמיתית, של מדינת היהודים. על המתיימרים להיות ידידינו להיות הראשונים לחוש בשינוי.
