|
|
|
|
|
חאזם סאעיה הוא הוגה דעות לבנוני פרגמטי שגלה ללונדון בגלל הנוכחות הסורית בארצו. בספריו על המזרח התיכון הוא קורא לדו-קיום בשלום בין ישראל, ומציע לערבים להכיר בשואה, מתוך הנחה כי בכך אפשר לגרום לאהדה לעניין הפלשתיני.
במאמר במלאת 45 שנה למלחמת ששת הימים ("אל-חיאת", 5.6.12) הוא רומז לכך שהזמן נוקף והערבים אינם ששים אלי קרב ואינם מתלהבים ממלחמה נגד ישראל:
"ב-1948 כל שבע מדינות ערב (שהיו קיימות אז) השתתפו במלחמה נגד ישראל. ב-1967 רק שלוש מדינות השתתפו במלחמה – מצרים, סוריה וירדן (שלא מרצון). במלחמת לבנון הראשונה, רק אש"ף השתתף במלחמה.
בימים אלה, במקום לנופף בסיסמאות שחרור של אלקודס ויפו, הדעת נותנת שעל הלבנונים לטפל בסכסוך העדתי בטריפולי בין הר מוחסן ושער התבאנה" (הכוונה לסכסוך העקוב מדם בין העלאווים התומכים במשטר בסוריה לבין הסונים המתנגדים לו).
|
|
ג'יהאד פאדל, פובליציסט לבנוני, כותב במאמרו "ההתנהגות היהודית היא הסיבה לאנטישמיות" (ב"אלראיד" הקטרי, 7.5.2012) את הדברים הבאים (באדיבות ממר"י):
"האם היהודים הם האחראים לפני זולתם, להתפשטותה הישנה והחדשה של שנאת העמים כלפיהם, כאשר האחרונים בעמים אלה בעידן הנוכחי הם הפלשתינים והערבים? קרוב לוודאי שכן. כלומר, את מה שמכונה אנטישמיות – שנאת היהודים עד כדי איבה חזקה כלפיהם – עוררו היהודים לפני זולתם. התנהגותם בחוסר מוסריות מופרז כלפי העמים האלה מולידה מיד תגובה שעלולה להגיע עד כדי [מעשה] טיפשי, פשע, דבר מגונה ודברים מסוג זה שהנאציזם עשה להם, כאשר דחף אלפים מהם לתנורי השמדה המונית. היטלר לא עשה מה שעשה בשל סטייה נפשית, אלא ביסודו של דבר בשל תכונה השולטת באישיות היהודית, ההופכת את היטמעותה בחברות שבהן היא מתגוררת לעניין קשה מאוד, והופכת את מציצת הדם של העמים האלה לעניין פשוט מאוד שאינו כרוך בייסורי מצפון. העיקר הוא היהודי והאינטרסים שלו, ואילו האחרים, או 'הגויים' בשפתם, קרוב לוודאי שאינם מגיעים לדרגת האדם והאנושות, ומותר להתייחס אליהם על בסיס [הנחה] זו".
|
|
ערוץ הטלוויזיה המצרי "אלפרעין" שידר קטע שבו נראה איסלאמיסט קנאי מזוקן מתוניסיה כשהוא מתכונן לשחוט צעיר כי שתה אלכוהול בניגוד להלכה המוסלמית. הרשתות החברתיות במצרים ובמדינות אחרות הפיצו את הקטע המצולם, כשבאותה עת שודרו ידיעות כי איסלאמיסטים סלפים שרפו חנויות למכירת אלכוהול ובתי מרזח בעיר ג'נדובה, כ-250 ק"מ מצפון מערב לבירה תוניס.
"אלקודס אלערבי" (9.6.2012) מסר כי משרד החוץ התוניסאי מחה נגד ערוץ הטלוויזיה המצרי באומרו כי אירועים כאלה נוגדים את ערכיו של העם התוניסאי. ואומנם יש לציין כי שלטונות תוניסיה מודאגים מהשפעת האיסלאמיסטים שעלו לשלטון על התיירות הנחשבת לאחד המקורות העיקריים של הכנסות המדינה.
|
|
עוזר מזכיר הליגה הערבית וראש המגזר הכלכלי בליגה מי אלתוייג'י הודיע כי הכלכלה הערבית הפסידה בבורסה בשנת 2011 בענפי התיירות והמסחר 56 מיליארדי דולר, וכי המשך אי-היציבות בשנה הנוכחית יעלה את ההפסדים ל-120 מיליארד דולר. הידרדרות זו פירושה אסון כלכלי. עוד הוסיף הדובר כי השפעת המאורעות פגעה באורח בלתי ישיר גם במדינות ערב שלא היו בהן תהליכים של שינוי המשטר. יש לציין כי מדינות כמו מצרים, תוניסיה, תימן, לוב וסוריה סבלו מכלכלה מידרדרת עוד לפני אירועי ה"אביב". הסיכויים להחזיר למדינות ערב את מיליארדי הדולרים של המשקיעים אינם מעודדים, היות שהשקעות מוצאות את דרכן למדינות יציבות. ("אלוופד" המצרי, 9.6.2012).
|
|
במאמר המערכת מה-3.6.2012 של העיתון "אלביאן" היוצא לאור באיחוד האמירויות נכתב כי "קיים קונסנזוס בינלאומי ביחס לחשיבותו של אזור המפרץ הערבי (הפרסי) לביטחון וליציבות בעולם. באזור זה אגורים 40 אחוז מרזרבות הגז ו-56 אחוז מרזרבות הנפט העולמיים.
מדינות המפרץ אינן מסוגלות להגן על האזור הזה בכוחות עצמן, והן זקוקות לבריתות הגנה עם כוחות בינלאומיים, נוכח האיומים על ביטחון המפרץ. הכרחי אפוא לייסד ברית הגנה משותפת ויותר אפקטיבית עם המעצמות הגדולות וגם עם ברית נאט"ו.
ברית נאט"ו למדינות המפרץ חיונית להגנת מדינות אלו בשל שלוש סיבות:
- מדינות המפרץ אינן מסוגלות להתגונן מפני איומים מן האזור.
- חשיבות האזור ליציבות הבינלאומית מחייבת את המעצמות הגדולות ליטול חלק בהגנת האזור.
- בזמן האחרון מתחוללת הסלמה באיומים על יציבות האזור, ובמיוחד האיום לחסום את מיצרי הורמוז.
אין בברית כזו פגיעה בריבונותן של מדינות המפרץ. עובדה היא כי מדינות אירופה נשענות על ברית הגנה עם ארה"ב. גם יפן, קוריאה הדרומית והפיליפינים סומכות על ארה"ב בהגנה על ריבונותן".
|
|
אדוניס, משורר סורי גולה, כתב לאחרונה את הדברים הבאים:
"האירוע בעיריית אלחולה בסוריה הוא רעידת אדמה אנושית ומוסרית. זוהי הוכחה חותכת שאין ערך לאדם על אדמה שבה גדל האדם התרבותי הראשון. זהו אחד המעשים בשרשרת המעשים המתועבים המוכיחים כי תאוות השלטון היא הציר המרכזי בהיסטוריה הפוליטית של הערבים מימי קדם ועד ימינו.
יהיו אשר יהיו תוצאות החקירה, ויהיו אשר יהיו מבצעי הפשע הנורא, עובדה היא כי הפשע בוצע על אדמה סורית, בידיים סוריות, וכי הקורבנות הם סורים. לכן, האחריות היא אחריות סורית. במקרה זה המשטר הסורי יישא באחריות הלאומית והמוסרית, כי הוא האחראי על הגנת אזרחיו.
ההתחמקות מאחריות זו פירושה התרוקנות המשטר מערכיו ומהיבטיו החברתיים והאנושיים, והצבתו במכניזם של חמס ועושק. נצחון האלימות בחברה פירושו הידרדרות התבונה, החירות וחיי האדם".
|
|
במאמרו ("אלח'ליג" של איחוד האמירויות, 30.5.2012), כותב עאטף אלג'מרי את הדברים הבאים:
"לפני כארבע שנים השתתפתי בדיוני ועידה שהתקיימה בסיני שנושאה "בטחונה של מצרים ופיתוחה של סיני". אחד המשתתפים סיפר כי בצד הישראלי של גבול סיני רואים חלקת אדמה ירוקה ומניבה יבול חקלאי, ואילו בצד המצרי של סיני יש מדבר צחיח שצבעו צהוב. למדנו כי הישראלים זורעים את אדמתם ומשקים אותה במי תהום הנמצאים בשני הצדדים. אך המצרים אינם מנצלים את מי התהום כדי להוריק את אדמתם.
זוהי דוגמה אחת מיני רבות המעידה כי איננו יודעים איך לנצל את אוצרות הטבע, וכי אנו מגלים מחדל בחשיבה, בתכנון ובקבלת החלטות. יהיה על נשיא מצרים הנבחר להתמודד עם האתגר של שיקום ובנייה של המדינה. זה יהיה הקריטריון להצלחתו: להילחם בעוני הפוגע ב-40 אחוז מן האוכלוסיה".
הכותב מביא דוגמה לשחיתות הפושה במצרים:
"הוועדה לאנרגיה גרעינית של האו"ם הגישה למצרים מענק למדענים במצרים כדי לעודד ייצור של חומרי הדברה חקלאית שיחסוך לקופת המדינה, כי זו מייבאת חומרי הדברה, בעוד שקיימת אפשרות לייצר אותם במצרים ואפילו לייצא חלק מן התוצרת. הוועדה הייתה אפילו מוכנה לממן את הקמתו של מפעל לשם כך.
ואכן, הושלמו המחקרים ונעשו הכנות להקמת המפעל. אך זה עוכב על-ידי השלטונות, היות שהסוחרים המייבאים את חומרי ההדברה עלולים להפסיד מיליונים כתוצאה מהפסקת היבוא".
|
|