גירסת "לא ידעתי" תירשם כפטנט

בשעות שחלפו מאז התהפכה הקערה על פיה ותוכנה התפזר לכל עבר, ומאז שנקבע שאולמרט אינו אלא צדיק שנעשה לו עוול, ומאז התאבדותו הפומבית של פרקליט המדינה, האדימו מצחים רבים ברחבי העולם מרוב טפיחות!! "איך לא חשבנו על זה?" הייתה השאלה שהבעירה את קווי התקשורת של צמרת המשפט העולמית. אפילו עורך הדין האגדי אלן פושקוביץ נבוך וגמגם: "פנו אלי שאגן עליו אך סירבתי כי לא ראיתי כל מוצא" מילמל נוגות, "האמת היא שהייתי בטוח שחשבתי על הכל, אך לא לקחתי בחשבון את השופטים בירושלים". בינתיים, מאות פניות (ואולי אלפים) הגיעו ממדינות בעיקר מהגוש הסוריאליסטי, כשבכולן המשפט הפותח הוא: "שמענו על השופטים בירושלים וגם אנחנו רוצים להישפט אצלם". אל הפניות המפורטות צורפו תצהירים מאת הנאשמים, המספרים שגם הם, כמו אולמרט, הואשמו למרות שגם הם, כמו אולמרט, לא היו אחראים על האדמיניסטרציה ולכן גם הם לא ידעו שבכל מיני כספות הופקדו כספים על-ידי תורמים אידיאליסטיים, וגם אם הגיעו לאוזניהם שמועות על כספים לא ברורים, הם היו בטוחים שבעצם מדובר בכספים פוליטיים (שזה מותר). במרבית הפניות אפילו נכתבו הודאות באופן משכנע: "תמיד חשתי שמזלזלים בי וממדרים אותי, אך כל תלונותי לא הועילו, כך שבעצם לא ידעתי / לא הבנתי (מחק את המיותר) כלום". באחד התצהירים הפונה הוסיף בכתב יד, "בתקווה שהשופטים בירושלים יקנו את זה כי אצלנו זה לא עבר..." בישיבת הממשלה שהתקיימה בנושא, דיווח שר התמ"ת אלי ישי על פתיחת ערוץ ייצוא חדש בשם "גאל"י וגאל"ה", ציין את הפוטנציאל האדיר ואמר, "בתנאים כאלה, מי צריך מאגרי נפט?". לשכת עורכי הדין שהריחה עסקים לעוד מאתיים אלף עורכי דין, תמכה בכך במרץ, ולפי ההצעה, המיזם השפיטתי יימסר בחכירה למשך 199 שנה לקבוצת שופטים עליונים בדימוס (לאחר שהם עתרו לבג"ץ). לאחר התלבטות, סוכם שהלוגו של המיזם, יהיה דמותו של סמיילי, המחייך בהנאה כשעינו האחת עצומה בשובבות, להזכיר שהצדק הוא בכל זאת לא לגמרי עיוור.